|
כשקראתי כמה תגובות בשרשרת דיוןזה הרמתי גבה, כיצד אנשים מתפארים בשפתם הקלוקלת המובעת בביקורתם את שפתם של האחרים. אפשר להבין שגיאות הקלדה, אך שגיאות כמו "ארטילאי" ו "כתיבה פרטנית" (=פרטית) הן שגיאות לא מובנות, בעיקר כשנכתבו בידי אנשים המתיימרים להיות מבקרי שפה, ולעניינינו, השירה היא השפה. בתגובתי זו אינני מתייחסת לתגובות שחלקתי עליהן. אור ומיקי מילר, למשל, הביעו דעות שונות משלי, אך אי אפשר היה שלא להתרשם מלשונם הרהוטה והמדויקת, וכן מניתוח מעניין שהעלו.
ובאשר לתגובתך, "הביטוי לגעת" – יש לשים לב להבחנה בין "ביטוי" ל "מילה". למה התכוונת? פעם השתמשת ב"מילה", ופעם ב"ביטוי".
"לגעת בשפה העברית אינו מצטרף או משתדך עם הביטוי הגם והאלים, האטום והכסיל לגעת הינה מילה מרוככת" – האם את מצליחה להבין מה רצית לבטא במשפט הזה? מעבר לכך שחסרים כאן סימני פיסוק בסיסיים, חרגת באופן גס מתקינות השפה. את משתמשת במילים כמו "אטום" ו"כסיל", "רשימת מכולת" של מילים שאינן מתאימות למה שרצית להביע.
זאת ועוד, איך את יכולה להיות כ"כ נחרצת בדבר משמעותה של המילה "לגעת" ולהחליט כי היא מזדווגת רק בזיווגים מרוככים? ("לגעת בלב"). למילה "לגעת" יש כמה וכמה משמעויות ובהן "למשש" מצד אחד, ו"לפגוע" מצד אחר. ההתייחסות שלך למילה מלמדת על התייחסות צרה לשפה. המילה "נֶגֶע", מאותו שורש, היא דוגמה אחת למשמעות אחרת, פחות מרוככת, הלא כן?
"בכולל כתיבתכם ותגובותיכם מעוררות אנטיגוניזים כי הנכם פולשים לעולם שאינכם בשלים לו." – בכולל - מה זה? אני לא שמעתי על צירוף יחס כזה.
לסיכום, כל אחד מאיתנו נקלע לעולמות שאינו בשל להם. וכאורח ראוי כי ינהג בנימוס ולא יבטא ברבים את חסכיו, ובוודאי שלא יעטה מסכה של ידען גדול.
מיקי
|
|