|
||||
|
||||
עכשיו הבנתי. ראשית, התלמוד הבבלי הוא מקור היסטורי מאד בעייתי. היות שהרבנים השונים היו האליטה של העם ולפיכך היו בדבריהם שיקולים פוליטיים, קשה ךדעת כמה אוטנטיות היתה בידיעה שמובאת של כמה מאות שנים מאוחר יותר. באופן אישי לא נראה לי שהיה חוק חינוך חובה בתקופת בית שני, ואם היה -לא יושם. מספיק לקרוא את דברי חז''ל על עם הארץ. הדוגמאות של הישיבות בסורא ובפומפדיתא מתייחסות למוסדות אליטיסטיים וודאי הקיפו רק מיעוט בעם. |
|
||||
|
||||
צ''ל אותנטי. תודה סליחה ושלום. |
|
||||
|
||||
בפולנית זה אוטנטי. שם לא טורחים לשמר את המקור האטימולוגי של מילה בתעתיק שלה. http://pl.wiktionary.org/wiki/autentyczny |
|
||||
|
||||
מכיוון שהישיבות היו מוסדות אליטיסטיים שהקיפו מיעוט מהעם, הרי שלהבאת אנקטודה היסטורית זו (תוך כדי דיון על המותר ואסור ביחסי שכנים) לא יכלה להיות השפעה פוליטית (ממילא רק האליטה הלומדת תכיר אותה), ולכן כנראה שהיא לא הובאה משיקולים פוליטיים. |
|
||||
|
||||
לא כתבתי מניעים פופוליסטיים אלא פוליטיים. בין הרבנים היו מאבקים פוליטיים -מאבק פוליטי הוא כל מאבק שיש בו שיקולי כוח-לאו דוקא מאבק על השלטון. גם בתוך מפעל יש מאבקים פוליטיים. |
|
||||
|
||||
אז אולי אנחנו לא יודעים אם היה חוק כזה במאה הראשונה, לפחות ע''פ דעת איציק ש., אבל אנחנו יודעים שמתישהו בין המאה השניה (זמנו של רב שמצוטט כמשבח את יהודע בן גמלא, חי כמאה שנה אחריו) ועד למאה החמישית (זמן חתימת התלמוד) מנהיגי היהודים בגלות היו לכל הפחות תומכי חוק כזה, אם לא יישמו אותו בעצמם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |