|
||||
|
||||
בזמנו מרכז אדוה העיר שיש שתי בעיות בקו העוני. האחת, שמספר העניים גדל עם הצמיחה. כלומר ללא שינוי במצבו של הפרט העני (שכר או כוח קניה), עצם העובדה שחבריו מקבלים יותר מעלה את קו העוני ומצרף חברים עניים נוספים. הערה שניה היא שהנתונים המספריים נושאים מימד של מלאי ולא מתארים מימדים של שינוי. האם אנשים עוברים אפיזודות עניות בנות מספר שנים ויוצאים מהן? האם העוני הוא תורשתי? במילים אחרות, עד כמה קיימת באמת מוביליות חברתית בישראל (בין-דורית ואחרת). |
|
||||
|
||||
מבין היהודים העניים ב1983 נותרו 25% עניים גם ב1995, אצל הערבים השיעור הוא 41%. מצד שני יתכן וחלק מהזקנים כבר נפטרו, והמוביליות שלהם היא רק לכיוון המוות. |
|
||||
|
||||
מאיפה הנתונים? האם אין נתונים על "אנשים שהיו עניים ב-83 ועדיין בחיים כיום"? |
|
||||
|
||||
הנתונים הם ממנהל הכנסות המדינה. מה שאומר שמדובר רק על עניים עובדים. הביטוח הלאומי לא עוסק ב*ניעות* העניים שאינם בשוק העבודה. |
|
||||
|
||||
בהקשר של מוביליות חברתית בכלל (ולא רק של עוני) אני מציע לעיין בספר חדש - ''מגמות בחברה הישראלית'', בעריכת אפרים יער וזאב שביט. הספר הוא אסופת מאמרים, כאשר הנושאים החמישי והשישי הם ''אי שוויון חברתי בישראל'' ו''כלכלה חברתית ופוליטית''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |