בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 28/04/08 2:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה המקום להכניס קצת אמפריציזם2 לויכוח. מישהו שמע על נער שכתב תוכנית שח סבירה? תוכנית שח בכלל? דמקה? שש בש? אולי מסתובבים אי שם בעולם כמה גאונים קטנים שמוצאים עניין בתכנות מתקדם, אבל זאת ודאי תופעה נדירה מאד. ישנם גם שניים שלושה ילדים שמחברים סימפוניות בגיל ארבע, אבל אף אחד לא משתמש בהם כאישוש לטענה שילדים הם מלחינים מוכשרים יותר ממבוגרים. מלבד הידע הנחוץ, תכנות הוא עיסוק שדורש דחיית סיפוקים והתמודדות עם תסכולים, שני מאפיינים שהופכים אותו לבלתי אטרקטיבי בעליל עבור נערים ונערות. ____________ 1- די עם הפרסומת הסמויה, כאן זה לא "השרדות". 21- לא, זה המקום להכניס קצת מלים לועזיות לויכוח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נערים שכותבים תוכנית שח סבירה זה בגדר האפשר (גם אם לא נפוץ במיוחד). נערים שעושים זאת מבלי להשתמש ברעיונות קיימים עליהם הם קראו באינטרנט, בספרים או באמצעות ידע מפה לאוזן, זה כבר סיפור אחר. חוקי ניוטון הם פשוטים (כמעט טריוויאלים מנקודת מבט מודרנית). למרות זאת, *מאוד* לא סביר שאנשים יגיעו אליהם בכוחות עצמם. כתפי ענקים וכל הג'אז הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנער כתבתי תוכנית כללית לפתרון משחקי לוח (על בסיס תחרות אבולוציונית בין אלגוריתמים, דווקא משהו נחמד, אולי אני צריך ליישם את זה מחדש בשפה סבירה יותר), לגרסה מלאה של שח לא הגעתי מתוך עצלנות בעיקר, אבל גם זה היה עובד בה. שנים מאוחר יותר גיליתי ששיחזרתי כמה תופעות ביולוגיות מעניינות (מעבר רוחבי של מידע גנטי למשל) ושאכן יש צורה כזו (תחרות בין אלגוריתמים) לפתרון בעיות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |