בתשובה לאסף ארצי, 13/04/08 17:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הוא אשר אמרתי: ילד שדתו ניכרת בהופעתו אמור ללכת לבית ספר מתאים, לא לזה הציבורי. לא נראה לי שהחוק מתייחס גם לגלוחי ראש: מה יעשו ילדים שעברו הקרנות? וזה כמעט הפוך לרעיון שהחמץ בישראל יימכר בפסח ביישובים לא יהודיים: החוק המקביל ביחס לחמץ היה שחויות המוכרות מזון ללא הכשר ימשיכו למכור חמץ בפסח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אין להוריו כסף לבית ספר פרטי, הוא יצטרך לקבל על עצמו את דת המדינה? (ילד שעבר הקרנה יכול לבוא קרח, אבל ללבוש חולצה ומכנסיים ולא גלימה, ולהביא אישור רופא. ושיהיה בריא) יישובים לא יהודיים או חנויות ללא הכשר - אלו דרכים שונות להגדיר איפה ה'חוק היהודי' חל ואיפה לא. לא הבנתי את ההבדל המהותי (למרות שההבדל בתוצאה ברור) בין שתי ההפרדות. אם תרצה באמת להקביל את חוק החמץ לחוק הרעלה - החוק צריך לחייב חנויות ללא הכשר להמשיך למכור חמץ בפסח (אם מכרו בהן חמץ במשך השנה, כמובן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שבתי ספר פרטיים עולים יותר? ועוד במיוחד כשמדובר בבתי ספר דתיים? ועוד יותר - בבתי ספר וסלמיים? ובאשר לחוק החמץ המקביל - לזה הכוונה, חוץ מזה שמדובר בחנויות ללא הכשר. העובדה שהן מוכרות חמץ כל השנה היא לא רלוונטית, כי את זה עושות גם חנויות בעלות הכשר כדת וכדין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת לא בדקתי. אבל אני מניח שבית ספר פרטי יעלה יותר מבית ספר ציבורי המסובסד ע"י המדינה. יכול להיות שהתשלום שם לא יהיה גבוה יותר, ואז - או שרמת הלימודים נמוכה יותר, או שבית הספר מסובסד ע"י גורמים אחרים (דתיים, כנראה). למה הכוונה? אתה רוצה שיקבעו בחוק שחנויות ללא הכשר שמוכרות חמץ במשך השנה (ולא חנות יינות למשל, או איטליז, או חנות ספרים) *חייבות* למכור חמץ בפסח, כמו שבבתי ספר ציבוריים בצרפת אסור לענוד סימן דתיים? קשה לי להבין אם אתה בעד איסור הסמלים הדתיים או נגד, ואיך אתה רוצה לשנות בהתאם את חוק החמץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי בתי ספר דתיים - אכן סביר שהם מסובסדים בידי גורמים דתיים. בפרט בתי ספר מוסלמים, אבל לא רק. בכל אופן, לזה התכוונתי. לגבי החוק הצרפתי אני נייטרלית. אני יכולה לחשוב על סיבות חזקות גם בעדו וגם נגדו, וכיוון שמזמן לא הייתי בצרפת קשה לי לקבל תחושה ממשית לגבי המתרחש שם. לגבי חוק החמץ אני מעדיפה את החוק כמו שהוא על פי פרשנותה של השופטת המצוטטת מעלינו. בכל זאת יש הבדל בין מצוות עשה ואל תעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לגבי חוק החמץ אני מעדיפה את החוק כמו שהוא על פי פרשנותה של השופטת המצוטטת מעלינו.'' לא רק שפרשנותה של השופטת היא הפרשנות הסבירה היחידה, אלא שזאת בדיוק הפרשנות עליה הצהירו מציעי החוק, ועליה הצביעו מחוקקיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמחה לשמוע שאתה כה פוזיטיבי בעניין הזה: בכל את היו כאן אי אלה ויכוחים בנושא. איכשלאיהיה, אני בעד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו כאן כמה ויכוחים, שרובם, אם לא כולם, פשוט התעלמו מהעובדות. הדיונים בכנסת (קישרתי אליהם מקודם) עם הנאומים של חבר הכנסת שאקי הם חד משמעיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי. שיגעון המוסיקה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |