|
הו, שכחתי שאני מדבר עם בלשן אמיתי (שלא כמוני). <טון שפל-רוח> אני מבין שהבלשנים העבריים מסווגים את המילים במשקל פעול כפעלים. ברור שהם אכן נגזרו מפעלים, אבל התוכל להסביר לי מה ההצדקה להחשיב אותם לפעלים? אתה אומר שהם מתנהגים כשמות תואר, ולא כפעלים. האם פעם הם התנהגו אחרת? האם היום יש מילים במשקל זה המתנהגות כפעלים? אפילו הגזירה שלהם מפעלים היא, תקן אותי אם אני טועה, דיאכרונית ולא סינכרונית (למדתי משהו!): הרי הפועל "עצב" בבניין קל (ממנו נגזר 'עצוב') כבר לא קיים היום בתודעת דוברי העברית. אתה צודק באשר ל"מנשרים קלו", ונדמה לי במעורפל שאפשר גם לומר בזמן עתיד "ייקל עליך לעוף אם תצמיח כנפיים", אמנם במשמעות השניה של "קל".
|
|