|
||||
|
||||
2. אבל כל אחד *יודע* אם הוא מאושר בדרך כלל, או חש שלמות עצמית (או לחלופין מתוסכל תמידית ולא מסופק). |
|
||||
|
||||
אבל הוא לא יודע שאחרת הוא היה יותר מאושר, או פחות מתוסכל, להוציא אולי במספר מצומצם של דרכים ספיציפיות. אבל לא יודע מה הייתה התמונה הגדולה. (אפשרי שאני טועה - אולי יש אנשים שמכירים את עצמם מספיק טוב.) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני לא נוהג לקבל הצעות לא מנומקות מאנשים שלמיטב ידיעתי, רק חושבים שהם יודעים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא בכוונותיהם הטובות אני מטיל ספק, אלא בצדקתם. |
|
||||
|
||||
בנאדם שיודע שהוא מאושר, בד''כ לא מפריעה לו המחשבה ''באיזה תסריט של ויתור על בחירה ערכית שלי הייתי יכול להיות מאושר יותר''. |
|
||||
|
||||
אדם מאושר על ערש הדווי שלו הוא תופעה חריגה עד כדי כך שהאפשרות שהיה מאושר יותר אילו פעל אחרת זניחה לחלוטין. מעט מאלו שזוכים בפרס הגדול בלוטו חושבים "שיט, אם הייתי שולח טוטו אולי הייתי מרויח יותר". (לכבוד יום הולדתך העגול הממשמש ובא זאת המתנה שלי: אני מסכים איתך!) |
|
||||
|
||||
(מה, ברקת כבר בת 20? איך שהזמן רץ) |
|
||||
|
||||
60. כמו המדינה. _____ ברקת, מפברקת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |