|
||||
|
||||
ככל הנראה הסימנים הם: - אינטליגנציה גבוהה לאין שיעור. - חוש הומור משובח שבמשובחים. - עברית תקנית חסרת דופי. - חביבות ומאור פנים לכל אדם באשר הוא אדם. - חולשה בלתי מובנת לחתולים. - פגם גנטי שמונע מבעליו לעשות שגיאות בכל תחום שהוא. - צניעות מובנית. מה שהופך אותי ליחיד באייל. |
|
||||
|
||||
אני בן של מורה (ללשון) אבל העברית שלי רחוקה מלביות תקנית והחולשה שלי לחתולים מאד מובנית, כנראה ששני הסימנים האלה לא נובעים מהעבודה של ההורה המורה. |
|
||||
|
||||
אולי אתה מאומץ. |
|
||||
|
||||
LOL. אצלנו בבי"ס הבן של המורה היה זה שמציקים לו שנה שלמה, כי יום אחד אמא שלו הגיעה לעבודה ברוכסן פתוח במכנסיים.
|
|
||||
|
||||
עד השורה האחרונה סימנתי Vים אחד אחרי השני. כדי לא לעורר את קנאה חשוב לציין שישנם גם צדדים אפלים ליחוס זה. אני מניח שישנו מקום בו קיימת קבוצת תמיכה לשכמונו. |
|
||||
|
||||
למעט הסעיף השישי הכל אמת: פשוט שכתבת "אותי" התכוונת כנראה ל-easy. נו, טעות לעולם חוזר, אפילו אצל צאצאים של מורות. ("שכתבת" ולא "כשכתבת" בגלל חוק וישנה וכדי לעצבן אותך) |
|
||||
|
||||
פעם, ב''כיתת חנונים'' אחת, בחטיבת ביניים אי-שם בשרון, הסתבר שלכל ה''מחוננים'' (פרט לשניים, לא ברור איך הם הגיעו) יש אימא מורה. |
|
||||
|
||||
כל אם עובדת בשנות ה 70-80 בישראל היתה מורה. |
|
||||
|
||||
' כולן? כי זכור לי במעומעם שאמי הורתי דווקא חתמה כרטיס נוכחות במפעל 'עוף טוב'. חטיבת הכרעיים. מחלקת הסרת שיער הגוף בלייזר. הנחה קבוצתית לשוכני הלול. שלומי סרנגה מגולח למשעי בדיסק עם תג מחיר חד-פעמי: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |