בתשובה לראובן, 25/03/08 14:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי שתי התשובות נכונות: אלו שתי בדיחות קצת שונות בדגש שלהן, למרות המבנה הכמעט זהה; אני יכול להבין את מי שיעדיף כל אחת מהן. יש לי דוגמה יותר מוצלחת, לטעמי, לצמד בדיחות (מתוך "מתחת לחגורה", מזיכרון בן כמה שנים) שנראות זהות אבל הן שונות בדגש, ואני לא בטוח איזו מהן אני מעדיף. - אתה יודע שחצי העיר שוכבת עם אשתך!? - פתח תקווה, גם כן עיר... ________ - ראיתי את אשתך עם השכן בחורשה! - גם כן חורשה, ארבעה עצים... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. יש גם איזה נוסח ''ראיתי את אשתך עם בעל הפלאפל''. ''לזה אתה קורא פלאפל...'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבדיחות שלך הן אחלה:) אבל איך אתה מבין את ההעדפה האפשרית לוורסיית השרמוטה בבדיחות הקודמות? כלומר, בעצם מה מצחיק שם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמצחיק שם זה שהיא שרמוטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שהסבירה כבר האלמונית, זה לא היה מצחיק אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכתבו: המצחיק שם (עד כמה שמצחיק) הוא שהמנהל משנה את דעתו במהירות לדעתו של הלקוח העשיר (ואז לא משנה מה שם התואר). בורסיית האידיוט יש רובד נוסף, שהפקיד אידיוט כי הוא טעה. אז מצד אחד זה יותר עשיר, מצד שני אפשר להעדיף את הורסיה הראשונה כי היא יותר ממוקדת במה שהוא אולי יותר מצחיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מנתחים בדיחות למוות: בגרסת ה-"אדיוט" אפשר להבין שהלקוח והמנהל משתמשים ב-"אדיוט" בשני אופנים שונים: הלקוח מרוגז שתיקנו לו את העברית (ואכן יש בכך מן החוצפה), והמנהל מרוגז שמציקים ללקוח מיליונר. לכל אחד משני ה-"אדיוטים" משמעות שונה, והקשר שונה. בגרסת השרמוטה, יש שימוש אחד בלבד לתואר: הלקוח מרוגז מהפקידה, ומתנהג באופן שהוא בברור לא הולם. מן הסתם יש ציפיה שהמנהל יעמוד לצד הפקידה, כנגד הלקוח החצוף, וההומור נוצר כאשר המנהל מייד מאמץ את עמדת הלקוח, לאחר שהוא מגלה שהוא מיליונר. ברור שאין למנהל שום סיבה לכנות את הפקידה "שרמוטה", פרט ללקיחת הצד של הלקוח (לעומת זאת, סביר שהוא יכנה אותה "אדיוטית"). מעין הומור "המלון של פולטי" שכזה, שהרבה יותר מצחיק (אותי) מאשר הגרסה הראשונה. להדגמה, הנה הכלאה בין שתי הבדיחות: לקוח ובידו שקית פלסטיק נכנס לבנק, עוקף את התור וניגש ישירות לכספרית. "סליחה, אדוני," היא אומרת לו "עליך לעמוד בתור". "את תקבלי אותי עכשיו, חתיכת שרמוטה" הוא עונה לה. הכספרית מאדימה, מוחה דמעה ורצה למנהל הבנק. הוא מזועזע כמוה וקורא אליו את הלקוח הסורר. "מה בדיוק קרה שם?" שואל המנהל. "תראה, יש לי כאן בשקית מליון שקל שרציתי להפקיד..." "והאדיוטית אמרה לך לחכות בתור?" הרבה, הרבה, פחות מצחיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
-ואז הוא אמר לי "תזיז את הטרנטה שלך, אידיוט, אתה לא שומע סירנה?" - מי קרא לך סירנה? אההה, מי קרא לך אידיוט? - רב פקד מזרחי - הוא לא יכול לקרוא לך אידיוט בלי לתת לך לדבר עם עורך דין - דיברתי עם עורך דין. - ומה הוא אמר לך? - שאני אידיוט. - שילמת לו? - כן. -אתה אידיוט. ____ בומבה צור ושייקה אופיר עליהם השלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפקיד לא טעה, הוא רק התנהג בטמטום, וכפי שכבר אמרו לך כאן - השימוש במלה "אידיוט" כלפיו נעשה בשתי צורות שונות, ובאמת - כפי שבעצמך אמרת - הבדיחה יותר עשירה. לעומת זאת, מה יותר ממוקד בעניין השרמוטה? (טוב, אתה לא חייב לענות, גם אם הוורסייה הזאת מאוד קלושה בעיניי לא צריך לענות אותה עד הסוף...). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השימוש בשרמוטה מהווה רפרור לז'אנר שלם של בדיחות אותו עובר השומע במהלך עיצוב אישיותו. דוגמאות נוספות לבדיחות מהז'אנר הם: "קקה! פיפי!" הכה פופולריות בגן רוחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלאק, בדיוק האסוציאציה שהייתה לי מתגובתו של דורפל.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מפתיע, היות ודורפל אמר זאת בפה מלא, ועכשיו גם חוזר - מה שמצחיק שם - או לפחות אמור להיות מצחיק שם - זה שהיא שרמוטה. אם זה מצחיק אותך או לא, זה סיפור אחר לגמרי, והיות ואתה אלמוני, ספק אם למישהו מהקוראים אכפת (כי זה לא שופך שום אור חדש על אישיותך, מעניינת ככל שתהיה). זה ההבדל העיקרי בין שתי הגרסאות, או כך לפחות אני גורס. וגם בחרתי להגיד את זה במכוון בצורה גסה כזאת, כי יש גם משהו מצחיק בלהיות ילדותי במכוון, כשזה נעשה בתכיפות ובתזמון הנכונים. ושוב, אם אותך זה לא מצחיק, זה לגיטימי; אבל אם אתה חושב שזו דוגמה מייצגת של ההומור שלי, ושנדמה לי שזה שיא השנינות, אז אתה לוקה בהבנתך. הדבר היחיד שיותר מעצבן ממישהו שבאופן עקבי לא מבין בדיחות - ושים לב שאני אומר "מבין", כי אם אתה מבין ופשוט חושב שהן לא מצחיקות, זה נושא אחר לגמרי, ועמדה לגיטימית לחלוטין - הוא אדם שמשוכנע שלא הייתה בדיחה, ואז חוזר בדיוק על מה שאמרת כאילו הוא בדיחה. נגיד, אם אתה במכוון משחרר את האנדרסטייטמנט של המאה, והוא מסתובב לצחקק עם חבר שלו על הנאיביות שלך בכך שאתה חושב, למשל, שאולמרט הוא רק קצת מושחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה הצער, קורה שעקביותי מתערערת בעניין אי הבנת בדיחות. למרבה הצער, אין לי חברים באייל. אין לי גם כל התנגדות לעצבן אותך - למען האמת, אני רואה בכך מטרה מצוינת - אבל לא חשבתי שזו דוגמא מייצגת לחוש ההומור שלך או שאתה סבור שזהו שיא השנינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הדבר היחיד שיותר מעצבן ממישהו שבאופן עקבי לא מבין בדיחות - ושים לב שאני אומר "מבין", כי אם אתה מבין ופשוט חושב שהן לא מצחיקות, זה נושא אחר לגמרי, " אתה מכניס מתמטיקה לנושא סובייקטיבי לחלוטין. פעם קבעו באופן מתנשא שלייקים אין חוש הומור. מדוע מתנשא? כי לייקים היה חוש הומור רק חוש הומור אחר. אלו שירדו עליהם הרגישו שהם המחליטים מהו חוש ההומור הנכון. אתה כנראה ממשיך דרכם של "אלו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייקים שמגנים על ערבים אני מכיר על פולנים שמגנים על ערבים שמעתי פולני שמגן על ייקים, זה חדש לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיים תמיד מחדשים משהו. איזה כיף לך שיש לך חידושים בחיים, עוד היית עלול לסבול משעמום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורפל לא מכיר ברלטיביזם - לא של המוסר ולא של ההומור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כהרגלך בקודש, אתה מגיב על הודעות שלא קראת. במשפט שציטטת אני הרי אומר שאם הוא חשב שהבדיחה לא מצחיקה, זה נושא אחר לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגבתי כנראה לניסוח מאד מורכב ומתוחכם הכולל את הכל מכל ותשובה מראש לכל מגיב כפי שאופייני לדורפל הניתן לחמש פרשנויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו כל אדם, ניתן לפרשנות גם בעשרים דרכים, אבל רק אחת נכונה, וזה שתציין בטון לגלגני את העובדה שדברים מסויימים ניצפו מראש והייתה תשובה להם כבר בהודעה הראשונה שלי, לא הופך את העובדה הזאת ללא נכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מבין'' בהקשר הזה, זאת מילה מורכבת מדי. עדיף היה לדבר על מי שאינו מזהה בדיחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה השוני בדגש? מבחינת מה שהצחיק אותי זה די זהה. אני חושב שהענין הוא העברת הדגש מהבגידה לנושא אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבדיחה השנייה, אכן הפואנטה היא העברת הדגש. בבדיחה הראשונה, פירוש סביר אחד הוא שהנבגד לא רואה בזה אסון, כי כמה אנשים כבר יש בפתח-תקווה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תסתכל על הגרסה של שכ"ג בתגובה 474471 תראה שפקידה לא ידעה מראש מה יש בשקית. בקשר לבדיחה שלך, אני מכיר אותה כפואנטה של סיפור יותר ארוך בו הנבגד מגלה אדישות מול כל מיני תופעות( רואה יער "גם כן יער, ארבעה עצים", רואה הר "גם כן הר, בקושי גבעה" וכשבסוף מבשרים לו על אישתו הוא פוסק את פסוקו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "פוסק את פסוקו" - ומה הוא פוסק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע לתכנת? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |