|
כפי שאמרתי, אם בית הספר יהווה מודל שרבים ישאפו להתקבל לשורותיו, ניתן יהיה לעצב מודל מימון שיספק, דרך משל, תמיכה לתלמידים חלשים. ממש כשם שהתלמיד העני מארקנסו, ביל קלינטון, הצליח להתקבל לייל היוקרתית.
בוא נניח שאת בית הספר יעניין קודם כל הנושא הלימודי. דהיינו, הוא לא יסכים בשום אופן להנמיך את רמת הדרישות כדי להגדיל את הרווחים מדמי הלימוד (ומקום כזה אינו יכול, כמעט בהגדרה, לספק חינוך חינם; מצד שני, אני לא רואה בית ספר בארץ שמספק חינוך במחיר אפסי). שנית, ניתן להגיע, להערכתי, למצב בו בית הספר "מוכר" את עצמו לשכבות החלשות באמצעות מוסדות העריייה ומערכת החינוך ביישוב בו הוא מתגורר. תאר לעצמך, למשל, שיהיה הסכם כזה עם עיריית אופקים: בית הספר אינו מתחייב לקבל תלמיד מהעיירה הזו מראש (או מכל יישוב ספציפי אחר, לצורך הדיון), אבל במידה ואכן יתקבל ויוברר כי משפחתו היא דלת אמצעים והנטל כבד מדי עבורה, תסייע העירייה במימון הלימודים.
תחשוב על זה לרגע: לבית הספר זה כדאי, משום שהוא לא יפסיד דבר ברמה הפיננסית וירוויח תלמיד בעל כישורים, כמו גם ידור אל השכבות העניות ויוכיח שלימודים של נער עני ומוכשר במוסד יוקרתי ויקר הם אפשריים. לנער זה יהיה כדאי מסיבות מובנות. לעירייה ולמערכת החינוך שלה זה יהיה כדאי משום שסיכוייו להצליח במישור שבו יבחר לעסוק יהיו גבוהים ממילא בהרבה מהממוצע שם, בהנחה שהוא בוגר מוסד יוקרתי, איכותי ונחשב.
מה דעתך?
|
|