בתשובה לזאביק השואל, 23/03/08 0:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
על פי יום, לא רק שאין תוקף לודאות שתזרח מחר השמש, אין תוקף גם לטענה שסביר להניח שתזרח מחר השמש. כמובן שפופר לא הסכים, אבל יום עונה כבר מראש ב"מסכת טבע האדם" להסתיגות שמנסה להגיד שגם אם אין בידנו "הוכחה" אז לפחות יש בידנו "אישוש". עפ"י יום גם "אישוש" איננו פתרון כלל לבעיה העקרונית אותה הוא מעלה. לא רק שאין תוקף ל"קשר הכרחי", אין לנו אפילו תוקף לקשר ב"הסתברות גבוהה". ברגע בו אתה טוען ש*באמת*1 יש קשר (הכרחי או הסתברותי, זה לא משנה) יש לך מטא-פיסיקה (גם אם אתה לא מודה או לא מודע לכך). ______ 1 בניגוד לתוצר של "כוחו של הרגל", רפלקסיה ומבנה התבונה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה חבל שיום כבר אינו איתנו. הייתי מציע לו יחס מצויין בהתערבות על זריחת השמש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שלו היה עכשיו חורף והייתם בצפון הרחוק, הוא היה מנצח כנראה. וזה מעלה בדעתי את השאלה - מדוע דיבר דווקא על ההסתברות הזאת, ולא על זו ההפוכה - שהשמש תשקע הלילה? אולי הוא היה פשוט דכאוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא דיבר דווקא על זה (זו סתם דוגמא ויש המון כאלה). הוא הטיל ספק (ולא רק הוא - עשו זאת הן אמפרציסטים כמוהו והן רציונליסטים כגון לייבניץ) בקיום הקשר סיבה-תולדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, מצטערת, אני רואה עכשיו שבאמת אייקון האירוניה בתגובתי המקורית לא היה די ברור.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי, הם לא מטילים ספק רק ''בקיום הקשר סיבה-תולדה'' אלא בקיומם של עצמים מחוץ לתודעתינו, או (בפרט לייבניץ - ''חסרי חלונות'') בקיומם של קשרים כלשהם בין עצמים אם הם אכן קימים מחוץ לתודעתינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, אף אחד מהנ"ל לא הטיל ספק בקיומם של עצמים מחוץ לתודעתנו1. במילים אחרות, אף אחד מהם לא היה בשום אופן סוליפסיסט. אפילו האמפרציסט בארקלי שהרחיק לכת יותר מכל השאר2 וטען שאין הבדל בין התפיסה לנתפס (==>הכל הוא רק רוח) לא הרחיק לכת עד כדי לטעון שהכל בתודעתנו (הוא נעזר במושג האלוהים3 על מנת להנצל ממלכודת הסוליפסיזם). תאור היחידות הבסיסיות של לייבניץ (המונאדות) כ"חסרי חלונות" לא מלמדת אותנו שאין שום קשר ביניהן, אלא שאין השפעה של האחת על האחרת (מעצם טבען הסובסטנציאלי). הן עדיין קשורות זו בזו בקשר הכרחי של הרמוניה או היקרות יחד4. ____________ 1 כשורה תחתונה של הפילוסופיה שלהם. אצל דקארט, *למשל*, יש שלב בו הוא אכן מטיל ספק בכך (שלב הטיעון הספקני), אבל זאת רק על מנת להגיע אל הודאות/הכרה ראשונה שאי אפשר להטיל בה ספק. אחר כך הוא ממשיך ובונה על יסודות אלו מפעל פילוסופי שלם ואי אפשר להגיד שהפילוסופיה של דקארט מטילה ספק בקיומם של עצמים מחוץ לתודעתנו. 2 כל החבר'ה הגדולים מדקארט ועד קאנט. 3 ה-Patch שמתקינים בסופה של כל מטא-פיזיקה (עד קאנט). 4 concomitance.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב. יש הטוענים שברקלי הוא דווקא כן דוגמה לסוליפסיסט ואף לסוליפסיסט רדיקלי. אני חושב שזו תוצאה של פרשנות לא מדויקת, חוסר הבנה של המושג או סתם קריאה סלקטיבית של הטקסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקריאה שלי בהחלט סלקטיבית, אבל אני כמעט משוכנע שבין המונאדות של לייבניץ אין כל קשר או תקשורת או החלפת מידע מכל סוג שהוא. מה שנראה כהרמוניה הכרחית נראה כך רק לצופה מן הצד. אבל כל אחת מהן מבצעת את תפקידה באופן קבוע מראש שאין לו שום תלות או קשר במה שמבצעות האחרות. דקרט זה סיפור אחר, הוא כן חשב שיש עצמים ושיש בינהם קשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הדיוק: בין המונאדות של לייבניץ אין כל קשר *של* תקשורת או *של* החלפת מידע מכל סוג שהוא. זה לא שאין קשר, כפי שכתבת, אלא שאין קשר מסוג מסוים. כל אחת מהן מבצעת את תפקידה באופן קבוע מראש והקשר ביניהן הוא ההרמוניה1. ההרמוניה היא לא משהו שאנו מדמיינים והוא לא תלוי רק בצופה מן הצד, היא משהו מהותי לדברים כשהם לעצמם. עם הטענה שהן לא משפיעות אחת על השניה, אני הסכמתי ("חסרי חלונות"). __________ 1 סתם לצורך הבנה: דמיין אוסף של נקודות על גרף של פונקציה. אין שום קשר של סיבה/תוצאה או השפעה בין הנקודות, אבל בהחלט יש קשר ביניהן (החוקיות המוגדרת מראש שמכתיבה הפונקציה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאם יש הבדל בין מה שאנחנו אומרים כאן אז זה רק הבדל סמנטי. לא זכור לי אם לייבניץ או מישהו אחר הביא את דוגמת שני השעונים המדוייקים שמראים תמיד את אותה שעה. אפשר לומר שיש בינהם קשר (א) שהם מראים את אותה שעה (ב) שהם נוצרו על ידי אותו שען (ג) שאני מסתכל בשניהם ורואה את אותה שעה. אבל אפשר גם לומר שאין בינהם קשר, מבחינה זאת שאם תנפץ שעון אחד או אשנה בו את השעה או אפסיק להסתכל בו, זה לא יעשה כלום לשעון השני - ''הם בלתי תלויים'' ולא קשורים. אני חושב שהבנו אחד את השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השעונים הם באמת של לייבניץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופועניין זה: אתה/מישהו יכול לומרר משהו על עניין "הסכמה טרויאנית"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלנו או נדנדנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים ש"אפשר גם לומר" והבנתי את השימוש של הצרכן במילה "קשר". אין לי עניין בויכוח סמנטי (אם קשר וקשר סיבתי זה אותו דבר אז אכן אפשר להגיד שאין קשר). למרות זאת, אני חושב שחסר משהו בתאור הספציפי, שמהותי ל"עולם של לייבניץ". למשל, אם ניפצתי את אחד השעונים, אמנם לא עשיתי דבר לשעון השני, אבל עפ"י לייבניץ יש כבר ממילא משהו אינטרינזי בשעון השני שכולל את ניפוץ השעון הראשון. השעונים הם בלתי תלויים במובן של קשר סיבתי, אבל במובן מסוים (ומהותי לתאור של לייבניץ את העולם) הם "צמודים" או "מותאמים" או "קשורים" זה לזה. לא מספיק לדבר על ה"חלונות הסגורים" על מנת להבין את מה שלייבניץ מתאר. העמדה שלו לא דומה בשום אופן לעמדה הספקנית של יום בנושא הקשר הסיבתי והוא לא מסתפק באמירה "אין קשר סיבתי". על מנת להבין את העמדה של לייבניץ לגבי הקשר הסיבתי צריך להתיחס אל שני הדברים הבאים בו זמנית: 1) החלונות הסגורים (אין השפעה סיבתית של מונדה אחת על השניה). 2) ההרמוניה (בכל מונדה יש ביטוי או "השפעה אידיאלית שיוצאת לפועל רק על ידי התערבות האל" של כל המונדות האחרות). - "והנה קשר זה או התאמה זו של כל הדברים הברואים לכל אחד ואחד, ושל כל אחד ואחד לכל השאר, גורמת לכך שכל עצם פשוט הוא בעל יחסים המבטאים את כל השאר, ושעל כן הוא אספקלריה חיה ומתמדת של העולם." (לייבניץ. משפט נו. מעקרונות הפילוסופיה או המונדולוגיה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת לא בשביל להמשיך את הוויכוח הסמנטי, פשוט פעם התענייתי בזה ולהבנתי הציטוט שהבאת בסוף בדיוק מסביר שאין קשר או התאמה אלא מראית עין של קשר. למשל, לאלמוני שמסתכל על חילופי הדברים ביננו ,בפתיל דלעיל, נדמה שאתה מגיב לדברי ואני מגיב לדבריך. לפי לייבניץ זו אשלייה. לפיו, מאז ומעולם היה ידוע וקבוע מה ומתי אני אכתוב כאן, ומה ומתי אתה תכתוב כאן, ושנינו, כל אחד בפני עצמו, נבצע את תפקידנו בלי קשר לשני. הסיבה שהאלמוני חושב שיש כאן דו-שיח היא שהדברים מסודרים באופן שנראה הרמוני - אתה כותב משהו, אני כותב משהו שנראה כמו תגובה, וחוזר חלילה. אבל נדמה לי שלייבניץ אומר שהאלמוני טועה - טוב, הוא מונאדה אנושית. אם האלמוני היה מונאדה יותר נעלה וקרובה לאלוהים, הוא יכול היה לקרוא חלקים גדולים יותר של התוכנית הקבועה מראש שלפיה אנחנו פועלים. אז הוא היה רואה משהו כזה, הן לגבי העבר והן עבור העתיד: 10:07, אביב, ממקום A, כותב א ב ג 11:12, המסביר, ממקום B, כותב ה ו ז 12:32, אביב, ממקום C, כותב ח ט י ... וכן הלאה מתחילת העולם ועד אינסופו בתוכנית הזו כתובים היחסים ביננו בחלל ובזמן ואפשר לראות שאנו במרחקים מסוים ופועלים/כותבים בהפרשי זמן מסוימים ואפילו בנושא מסויים. אבל כל אלו אינם הרמוניה (קשר) אלא אשלייה של הרמוניה. ולבסוף, התוכנית הזאת, שמפרטת מה אתה עושה ומה אני עושה ומה כל המונאדות הקיימות (הן לא מתות ולא מתחלפות) עשו, עושות ויעשו - כל התוכנית האינסופית הזאת נמצאת אצל כל אחד מאיתנו. רק מה? טרם הספיקונו לעיין בה. ו*לכן* אני לא יודע מה תכתוב ואתה לא יודע מה אני אכתוב, והאלמוני הוזה וחושב שאנחנו קשורים באיזושהי הרמוניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי שונה. נסכים שלא להסכים. לייבניץ (לדעתי) לא מציג את ההרמוניה כהזיה (או כתלויה בצופה) בשום אופן. ההרמוניה היא תאור של הדברים כפי שהם ולא הזיה או משהו ש''נדמה לנו'' (לייבניץ מציע מטא-פיזיקה ולא הסבר פסיכולוגי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומנם התפקיד של אלוהים אצל לייבניץ נשמע לי חסר טעם, אבל להבנתי הוא זה שקובע כי הטוב בעולמות (ההרמוני מביניהם) יהיה ממשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היית מרויח דבר (הוא היה מהמר בדיוק כמוך על זריחת השמש). קשר לתוקף, אין לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, כמובן, לא חושב שיום היה אידיוט ברמה שהיתה גורמת לו להתערב נגד זריחת החמה, אבל אם לאינדוקציה אין אפילו תוקף הסתברותי, איך הוא היה מסביר את חוסר נכונותו להתערב? לא הייתי מציע לו יחס של 1:1 אלא יחס הרבה יותר טוב. מנסיוני המצומצם, ענייני הסתברות נפתרים בצורה הטובה ביותר ע"י התערבות (מחשבתית, ברוב המקרים), ברוח הביטוי put your money where your mouth is 1 ________ 1- שהוא, אגב, גם הביטוי החביב על נערות ליווי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת?! האינטרקציה של רוב מכריי עם נערות ליווי היא מעט שונה. אשמח אם תרחיב בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי פעם להתערב עם אסטרולוג חובב התערבות כזו, מתוך מחשבה שאם יסכים- (כנראה) ארויח את התגמול הגדול (לסגור שבת במקומי, בהיותנו במדים), ואם לא- ארויח את הסיפוק שבהודאתו של האסטרולוג באי אמונתו בשיטתו. כמו במקרים אחרים דומים, לא קיבלתי לא את זה ולא את זה, אלא רק את לעגו של העכו''ם על נסיוני לכמת את אמונתו בשקלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שם מאייה על חוסר בשמש מחר בבוקר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |