בתשובה לניק ניים, 21/03/08 11:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים שלהסכים שכן או לא להסכים, זה לא העניין פה. אנחנו לא בכנס מפלגתי. לכל היותר אפשר לקוות שנבין יותר טוב דעות אחרות משלנו. ונכון שהעניין מתקרב למיצויו (אינדיקציה טובה לכך היא שמתחילים לדבר על טרמינולוגיה). אתה גם צודק בזיהוי ההבדל ביננו לגבי הפרשנות למונח מיקור חוץ. אני חושב שהמונח outsourcing תפס תאוצה (אולי מחודשת) בשנות ה-90 דווקא בהקשר של עובדים מקצועיים ומנגנונים שלמים. כאשר IBM איבדה את ההגמוניה כיצרן תוכנה וחומרה היא הפכה לחברת מיקור-חוץ הגדולה בעולם, כשהציע לאירגונים גדולים (בנקים, ממשלות וכו') להתרכז ב-core business שלהם ולתת למומחים - אנשי IBM - לטפל במערכות המידע. ראה כאן http://www-935.ibm.com/services/us/gts/outsourcing.h... הרעיון הפך לאופנה ניהולית של שימוש בקבלני משנה "מומחים" לכל תחום שאינו התחום המרכזי של האירגון. למשל הצבא - שתפקידו, נגיד, להילחם, יכול להוציא לקבלני משנה "מומחים" את הטיפול במזון, באספקה, בבינוי, וכו'. אז דיברו על אירגונים "קטנים וחכמים" שממציאם פטנט ומוציאים את הייצור, השיווק, והשירות החוצה כך שאין להם עובדים בכלל. כמו עם כל הגזמה, אני לא חושב שזה תמיד הצליח (מבחינה עסקית!). זה נכון שמיקור חוץ מפחית את האחריות שהחברה נושאת כלפי העובדים. בעיקר האחריות כלפי העובדים נושא הקבלן שמעביד אותם. כשם שהבנק נושא באחריות כלפי הכספרים שלו, למרות שהם שם כדי לשרת אותך. אתה (כאדם מוסרי) תמנע מלקבל שירותים בבנק שמשלם מעט לפקידיו ולכן אתה מצפה שהבנק ימנע מלשכור את שירותי הנקיון של קבלן המשלם מעט למנקיו. לכן נראה לי שהעובדה שרוב האנשים בארץ מעדיפים את בנק לאומי-פועלים-דיסקונט על פני בנק הדואר, מעידה שרוב האנשים אינם מוסריים. ולבסוף אתה גם צודק בהבחנתך שבמינוח שלי כל הכלכלה היא מיקור חוץ. אני חושב ש"חלוקת העבודה" של אדם סמית היא מיקור חוץ וכשאני קונה לחמניה או משתמש בשירותיו של שרברב, אני עושה זאת כדי להתפנות ל-core business שלי... לכתוב באייל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבטוי "מיקור חוץ" זכה לשמו המפוקפק בגלל הנטיה של אנשים (או גופים) מסוימים כלשון נקיה להתנערות מאחריות לזכויותיהם של העושים במלאכה, כמו שהבטוי "התיעלות" זכה לכבוד המפוקפק שנדבק לו כלשון נקיה לפיטורים. כמו שלימד אותנו חתול תעלול (חוזר), כאשר מנסים לנקות משהו בעזרת דבר מה, המשהו אולי מתנקה, אבל הדבר מה מתלכלך. מיקור חוץ ושימוש במומחים, אנשי מקצוע או קבלנים, *אינם* ביטויים נרדפים. כאשר אני לוקח את הרכב שלי למוסך, בגלל שהוא משמיע רעשים חריגים, או כי הגיע זמן הטיפול התקופתי, אני נעזר בשרותיו המקצועיים של מומחה. מתי הטיפול ברכב נהפף למיקור חוץ? כאשר הייתי בא למוסכניק שלי, ואומר לו "שמע, תדאג שהרכב יהיה תקין. לא מעניין אותי מה ואיך, תבוא כל יום, כל שבוע, כל חודש או כל שנה - זה עניינך. תחליף שמן או תעשה שלייף סופאפים - להבנתך המקצועית. רק תדאג שהרכב יהיה תמיד תקין." גם בגישה הזאת אין כל פגם מוסרי. כל עוד לא ברור לי (או אמור להיות ברור לי אלמלא אתאמץ להעלים עין) שהמוסכניק משתמש בחלפים גנובים (או בעובדים עשוקים) כדי לבצע את המטלה. ברגע שאין זה כך אני לא יכול לרחוץ בנקיון כפי, ולטעון "זה לא אני, זה הוא". כמו בפירסומת ההיא של הטוטו - גם אני שותף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן זאת הנקודה. צריך לשים לב שלאורך כל הפתיל לא דיברתי גבוהה גבוהה על מוסר אנושי ואנשים אידאליים, כמו כן טרחתי לציין פה ושם נקודות אונטולוגיות שתומכות בפלורליזם סובלני תוך ביטול ערכיות אוניברסלית והדגשת האני ואתה (כיחידים) על חשבון האנחנו (כבני אדם). המאבק החברתי הוא חיוני לדעתי דווקא משום שאין "מוסר אוניברסלי", ושלכן מושגיו כל כך שבירים. לעומת זאת, יש פעולה חברתית. תינוקות חייבים חברה לאורך זמן ארוך יחסית מבחינה ביולוגית (ולו רק משפחתית מצומצמת, אפילו אם בסגנון של להקת קופים עם קשר חזק של אם ילוד בלבד בהתחלה - הפשטה, לא טיעון אבולוציוני/פרימטולוגי מבוסס עובדתית), ובני אדם הם יצורים חברתיים. בעיניי ראוי שהחברה המפותחת, תרבותה וכלכלתה יסייעו לבני האדם כולם, ולא רק "לאלפות" (על אף הניסוח, איני טוען שרק העשירון העליון זוכה לתנאים נוחים) המקריות שביניהם, או לאלה שהתמזל מזלם העמדתי, אף אם אינם מותירים רושם נפוליאוני. נראה לי שהדגשתי רבות את התמיכה שלי במודעות סימבולית מפורשת. זה בעיקר קו אישי, איני בטוח שהוא מאפיין את כולם, נחוץ לכולם, עדיף לכולם. מי שיש לו כזו, כנראה חסין יותר מפגעי מעמדו הכלכלי, שאת מניעתם הוא רואה אולי בעיקר כחשובים לנוחות אך לא למהות שלו. בכל מקרה, מאבק חברתי, בין אם הוא מקדם או לא מקדם מודעות שכזו, הוא חיוני בעיניי, כדי שחלוקת העוגה תהיה יותר שוויונית, ויותר אנשים יזכו לתנאים אותם סביבתם והם עצמם מגדירים כמכובדים, ואשר נראים לי ברי השגה אם אנשים יגלו קצת יותר רצון טוב (רפלקסיבי רצוי כי הוא עמיד, מערכתי, גם טוב, אם זה מה יש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"כאשר מנסים לנקות משהו בעזרת דבר מה, המשהו אולי מתנקה, אבל הדבר מה מתלכלך". הרי זה הסדר שרציתי לעשות. אם רוצים שאנשים (או גופים) יקחו אחריות לזכויותיהם של העושים במלאכה, צריך לטפל בזה ולא להתקיף את "מיקור החוץ" שהוא לכל היותר סמרטוט (אדום?) שיש כאלו שמנסים לנקות באמצעותו הפרת זכויות. בקיצור: כל מה שאמרתי הוא שמיקור החוץ עצמו איננו מהווה בעיה. עובדה שכאשר IBM עובדת כקבלן אין פגיעה בזכויות העובדים. מצג שני, צריך גם להבחין בין זכויות לתנאים. אני חושב שבנק לאומי (לדוגמה) רשאי לתת לעובדים שלו תנאים משופרים (למשל משכורת 13) והוא לא חייב לתת אותה לעובדי הקבלן שעובדים אצלו - בין שהם מהנדסי תוכנה או עובדי ניקיון. אבל הבנק כן צריך להבטיח שעובדי הקבלן יקבלו שכר (לפחות מינימום), יום מנוחה, ביטוח לאומי ושאר הזכויות הקבועות בחוק. ===>"מתי הטיפול ברכב נהפף למיקור חוץ?" אני לא משתכנע מההבחנה שאתה עושה. כל פעם שאני הולך למוסך, אני אומר לו "עזוב'תי באמש'ך, רק תעשה שהאוטו יסע". יכולתי (אולי) ללמוד קצת יותר מכונאות, לקנות כמה כלים, לחפור בחצר בור לשמן מנוע ולטפל בשבתות באוטו בעצמי (טיפול שוטף וקילקולים). פעם - כשהדברים היו פשוטים - משקי הבית היו יחידות כמעט סגורות ועצמאיות. אם היה לי סוס ועגלה במקום אוטו לא הייתי הולך למוסך. הקידמה (סליחה על הגסות) והרווחה מתאפשרות בגלל חלוקת העבודה (= מיקור חוץ) לחלקים יותר ויותר קטנים. למה לקלקל? ===>"כל עוד לא ברור לי ... שהמוסכניק [לא] משתמש בחלפים גנובים (או בעובדים עשוקים)" נו, שוב, על זה כולם מסכימים. אסור לקנות סחורה גנובה ואסור לקבל שירותים ממי שמעסיק ילדים או עובדים עשוקים. מה הקשר למיקור חוץ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הסיומת: ===>"כל עוד לא ברור לי ... שהמוסכניק [לא] משתמש בחלפים גנובים (או בעובדים עשוקים)" נו, שוב, על זה כולם מסכימים. אסור לקנות סחורה גנובה ואסור לקבל שירותים ממי שמעסיק ילדים או עובדים עשוקים. מה הקשר למיקור חוץ? נראה לי שזה אתה שעשית את הקישור. הרי אם כל דבר כזה הוא מיקור חוץ, (שהרי זו עבודה שאינך יכול לבצע בעצמך, ולכן, לפי המונח הרחב שלך למיקור חוץ, העברת אותה למוסך), ואינך יכול לעקוב אחריו ולוודא שהוא נעשה באופן חוקי ותקין, יוצא מזה שהטיעון כי מיקור חוץ הוא קל לעיוות וביצוע לא אחראי תקף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן יש סתם שיבוש לוגי. אתה צריך להחליט - לפחות בתחום של טיעון אחד - אם אתה מקבל את הרישא או לא. אם , 1. אתה מסכים שכל דבר כזה (קבלת שירות חיצוני) הוא מיקור חוץ, וגם 2. אתה חושב שאחרי מיקור חוץ אי אפשר לעקוב (זה לא ממני), אז יוצא מזה 3. שעל כל אחד לעשות את כל הדברים בעצמו. זה לא נכון ובטח לא מה שאני אמרתי. אני אמרתי ש 1. כל דבר כזה (קבלת שירות) הוא מיקור חוץ וגם 2. אני מסכים שיותר קשה (אבל לא בלתי אפשרי) לעקוב ולוודא שהשירות החיצוני הוא חוקי והגון ויוצא מזה 3. שצריך להתאמץ יותר כדי לוודא שהשירות חוקי והגון, אבל לא צריך להפסיק לקבל שירותים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לא שמתי לב אם שיבשתי, וזה בהחלט ייתכן. מבלי להתווכח על המינוח, הנוסח השני די נכון, מידת הקושי והפיקוח נתונים לויכוח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |