בתשובה לאור, 11/12/01 9:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התיאור נכון, הדוגמאות לא. "שבור" ו"עצוב" הם רק שמות-תואר, לא פעלים (מה צורת העבר של "שבור"?). ל"חם" נדמה לי שיש רק שריד קלוש של "פועליות" - צורת העתיד הארכאית-מליצית "יחם לו" (ההבדל בין "חם כרגע" ל"חם בכלל" הוא הבדל בין "כרגע" ל"בכלל", לא בין חם לחם). דוגמאות טובות יותר הן "מרחף", "(נסיבות) מקלות", "מאיר" וכו'. קל יותר למצוא פעלים שבזמן הווה הם גם שמות-עצם - "מגיב", "עורך", "משורר". בדוגמה שבשיר, גם אני כמו טל תהיתי על "קלות". נראה שכמו "חם", הפועל "קל" כבר כמעט אינו קיים, ומעניין אם יש עוד דוגמאות חוץ מ"קלו המים". דווקא ההדהוד לפסוק ההוא, יחד עם ההבלטה של המילה "קלות" בשיר, יוצרות דו-משמעות בין הקריאה התארית שלה - תכונה סטטית של השערות, לבין הקריאה הפעלית, המוזרה יותר - כתהליך, כשינוי (כמו ב"קלו המים"). המתח הזה מובנה במילה (בהקשרה בשיר), ולא הייתי רואה בו "תאונה" (גם אם המשורר לא התכוון אליו בהתחלה). במקרה זה לא אראה זאת לגנותו אם ימנע מלהכריע (ועדיין אין לי עמדה נחרצת בסוגיה הכללית, האם טוב שהמשורר יפרש את שיריו). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שבור ועצוב הם פעלים פר-אקסלנס במשקל פעול של בניין קל זמן הווה. נכון שהם עברו תהליך של "התאבנות" ומשמשים כתואר אך במקור הם כאלה. לכן נהוג לכנות הווה בשם בינוני כדי לכלול בתוכו גם אותם. ביקשת דוגמאות לקל כפועל: מנשרים קלו ומאריות גברו. נכון שכיום הוא כבר לא בשימוש יצרני אבל עדיין הפועל וכל האפשרויות הגלומות קיימות ונכונות לשימוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו, שכחתי שאני מדבר עם בלשן אמיתי (שלא כמוני). <טון שפל-רוח> אני מבין שהבלשנים העבריים מסווגים את המילים במשקל פעול כפעלים. ברור שהם אכן נגזרו מפעלים, אבל התוכל להסביר לי מה ההצדקה להחשיב אותם לפעלים? אתה אומר שהם מתנהגים כשמות תואר, ולא כפעלים. האם פעם הם התנהגו אחרת? האם היום יש מילים במשקל זה המתנהגות כפעלים? אפילו הגזירה שלהם מפעלים היא, תקן אותי אם אני טועה, דיאכרונית ולא סינכרונית (למדתי משהו!): הרי הפועל "עצב" בבניין קל (ממנו נגזר 'עצוב') כבר לא קיים היום בתודעת דוברי העברית. אתה צודק באשר ל"מנשרים קלו", ונדמה לי במעורפל שאפשר גם לומר בזמן עתיד "ייקל עליך לעוף אם תצמיח כנפיים", אמנם במשמעות השניה של "קל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעתיד - ''כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותה דו משמעות מופיעה בשיר היונה - ...אברותיה קלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ... יפה. דווקא ב''שיר היונה'', שהייתי מסווג אותו כפזמון, בניגוד לשיר לעיל, קשה לי מאוד לקרוא את ''קלות'' כפועל, כתהליך של שינוי. אני מבין אותו רק כתיאור תכונה. אבל הקישור שיוצרת המילה הזו כאן לשיר היונה יפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד הייתי בטוח זה - ''אברותיה כלות''. הרבה יותר הגיוני, אם תשאלו אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה יכול להסתדר יפה, אלמלא זה היה בחרוז עם משהו שנשמע כמו ''ועיניה כלות''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |