|
||||
|
||||
איך טראכט אז "איבונים" שרייבט מען "איבאנים" וייל "א" (מיט א קמץ) איז O אויף יידיש, און "העבס", מיין איך, זאל זיין "האבן". "פנים" איז אויף העברעיש און זאל האבן העברעישער אויסלייג: "פנים." און פאר וואס "אלעס" או נישט "אלע"? איך ווייס ניט. דערבאר: "אלע איבאנים האבן די זעלבע פנים." אבער איך בין ניט זיכער. מיין יידיש איז ניט אזוי גוט. |
|
||||
|
||||
דיינע יידיש איז ניט אזוי גוט? |
|
||||
|
||||
נישט. א סך טעויות. א שווערע שפראך, זייער שווער. אפשר מיין יידיש זעט אויס גוט אבער עס איז נישט. אבער פאר וואס "דיינע יידיש"? איך טראכט אז "דיינע" איז פאר מערצאל, למשל, "דיינע קינדער". אבער מען קען קיין מאל וויסן מיט יידיש. |
|
||||
|
||||
זהו, כאן איבדתי אותך. היידיש שלמדתי במכולת אצלנו בשכונה בילדותי1 לא מספיקה כדי להבין מה אתה אומר. __ 1צורך קיומי. על האזיאתים שלא שלטו במאמע לושן נגזר להמתין עד שעות סגירת המכולת כדי לקבל איין שווארצע ברויד אונד צען אייעס. |
|
||||
|
||||
מנחש על סמך ידע חלקי בגרמנית: "שפה קשה, מאוד קשה. אולי היידיש שלי נראית /לך/ טובה, אבל היא לא. אבל למה 'היידיש[ים] שלך'? אני חושב [אני חושב שהוא חושב] ש'דיינע' זה לרבים. למשל 'הילדים שלך'. אבל אף פעם אי-אפשר לדעת עם יידיש." |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |