 |
אני בעצמי רוצה לחיות בכיף (גם). לדעתי, "להנות מהחיים" זה ממש לא סותר את "לחיות נכון". (תקראי את התגובה שלי שוב, עם גישה חיובית ולא מתגוננת).
שלמותו פנימית של הילד קשורה בעיקר בשלמות של הוריו עם דרך חינוכו. אין איזה מתכון אבסולוטי ליצירת "שלמות פנימית". לכן עם אמצעים פיזיים ובלעדיהם, ניתן לאפשר לילד ליצור שלמות פנימית (לעומת זאת, ביקורת סביבתית וכתוצאה מכך חוסר ביטחון של הורים בדרך חינוך ילדיהם, יכול גם יכול לפגוע בזה).
הכאת ילדים כאמצעי חינוכי * אינה* "נובעת בעיקר מחוסר אונים (תסכול, כעס ומרירות על התנהגותם, שההורה חווה כפוגעת בו אישית) ומחוסר בארגז כלים רגשי (אין להורה שום רעיון אחר לגבי איך לחנך אותם)."
יתכן שבחברה בה ההכאה נחשבת לדבר נורא, אז הורים מגיעים לכך במצב שאת מתארת, אבל בסביבה בה זו נורמה מקובלת זה קורה בדיוק מתוך אותו מצב נפשי בו ההורה אומר לילד באופן חד משמעי: "תכנס לחדר שלך ותחשוב טוב על מה שעשית!"
יש סיבות למה להעדיף את האמצעים הפיזיים על פני אמצעים אחרים- (בקצרה: זה ישיר, קצר טווח, חד משמעי, "נקי" מבחינת הפרשנות הפסיכולוגית שלו וחשוף פחות למניפולציות היכולות להפוך את שיטת הענישה לבומרנג). זה לאו דווקא ממחסור ברעיונות אחרים.
(אגב, מותר גם לאנשים לא יצירתיים להיות הורים...)
(בהמשך ל"חיים בכיף" אני יוצאת לכמה ימים לכנס מדעי עם כיף, בים המלח, אז לא אהיה מחוברת..)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש