|
דבריך נכוחים וכואבים, אבל לא כולם נכונים. יש לא מעט אנשים בארץ שעוצמים את עיניהם אל מול האמת הקשה - חיינו כאן גורמים כבר מאה שנה לסבל ונישול של עם אחר. אבל יש רבים-רבים אחרים, אני מרשה לעצמי לומר שזה הרוב, אשר לא "חיים בשקר" ויודעים זאת.
יש בארץ הרבה אנדרטות לנופלים, אבל אין כל כך הרבה נופלים - אם זוכרים שישראל איננה מדינת הלאום היחידה בעולם. בסך הכל נפלו כ-20,000 - לא מספר בלתי נתפס לעומת האינטרסים הכבדים המונחים על הכף. האינטרסים, אגב, אינם זרים - לפחות אינם זרים לי. אלמלא הפרויקט הציוני, סביי היו נרצחים באירופה. אלמלא הפרויקט הציוני, סביה של אשתי היו נאלצים לחיות כמיעוט לא-מוסלמי נרדף בארצות ערב המקצינות. האינטרס הפרטי מאוד הזה, לחיות באושר במדינה שאני משתייך לציבור שנהנה ממנה, איננו "זר".
הגישה הסוציאליסטית, של "עולם ישן עד היסוד נחריבה" למחיקת הגלות היתה פופלרית בקרב ראשוני הציונות. אבל היא לא הייתה יחידה. מסתבר, שרבים מן היהודים אשר מצאו כאן מקלט, לא התלהבו ממנה ומעוניינים לשמר את הקשר לעם היהודי ההיסטורי. האם זה כישלון של הציונות? אולי. עניין לוויכוח יהודי-פנימי. אבל התרבות הישראלית חיה ובועטת ודינמית ומוכנה לקבל אליה זרים - אפילו אם הם ערבים שטוענים שהם לא רוצים להתקבל.
---- הערת שוליים: לא נכון לומר שלא ניתן היה להגיע להסכם עם גרמניה הנאצית. היהודים, מן הסתם לא יכלו להגיע להסכם. אבל צריך לזכור שבריטניה וארצות הברית יכלו לעשות הסכם שלום נפרד עם הנאצים, או לסיים את המלחמה לפני הכניעה-ללא-תנאי שהן דרשו. צרפת עשתה זאת לפניהן. הן העדיפו להילחם.
|
|