|
רעיון השיחה בדוא"ל אינו נראה לי, סליחה. כבר הצהרתי כאן כמה פעמים בעבר, ואומר זאת שוב: כל זמן שמערכת האייל מאפשרת את אופציית ההגבה באלמוניות - אני אשתמש בה. אי הנוחות המסויימת הנגרמת מכך ידועה לי, ואף על פי כן - זו עדיין אופציה קיימת ולפיכך לגיטימית. ואגב, תגובה 472479 היתה רצינית - אולי בלתי מובנת, אולי לא מוסברת די הצורך - אך רצינית - והשימוש במילים "סוללת נודניקים אמורפיים" נראה לי מאוד בלתי ראוי, בהקשר זה.
מובן שאינך צריך לנהל עימי דו-שיח, אבל עכשיו אעשה נסיון יחיד ואחרון לפשט את הדברים באמצעות דוגמה היפותטית. דבריי מופנים גם אל שכ"ג, בתקווה שכך ייקל עליו להבין את טיעוני:
בחדר שלא נציין מראש את טיבו נמצאים גבר ואשה, ושניהם עסוקים, איש-איש, בעבודתו. הם יושבים או עומדים בסמוך זה לזו.
הגבר שולח יד ומלטף את רגלה של האשה. האשה מבקשת שיחדל. הגבר, בתגובה לכך, מלטף את חזה. "בבקשה, תפסיק עם זה", אומרת האשה, "אין לי מצב רוח, ואפילו אם היה לי - אינני מעוניינת במגע משום סוג אתך כרגע, ואתה נוגע בי ללא הסכמתי".
"תראי איך עומד לי, תראי, תראי!", אומר הגבר, ומתיר את אבזם חגורתו ומנמיך את מכנסיו, "תראי מה שאת עושה לי, תראי איך אני מטורף עלייך! את כזאת סקסית! יש לך כאלה רגליים משגעות, והציצים שלך זה משהו-משהו!" - והוא מניח יד אחת על כתפיה וידו השניה משוטטת על חזה ואחר כך על עוד חלקים בגופה. היא מנסה לזוז, להסיר את ידיו ולהפציר בו שוב שיחדל, אך אחיזתו בכתפיה נעשית מעט יותר איתנה, והיא אינה רוצה להרחיק אותו ביתר תקיפות (בסטירת לחי או כיו"ב), מחשש שהדבר רק יחמיר את הסיטואציה. מורת רוחה נראית לעין היטב ואף נשמעת בדברי ההתנגדות שלה, אך הוא מחליט לראות בתגובתה המאופקת מעין-הסכמה, ואז הוא מפשיל את חצאיתה ושולח את ידו אל אבריה המוצנעים.
הגבר הוא:
א. בעלה של האשה
ב. הבוס של האשה
ג. הבוס של האשה, המנהל עימה רומן, כמצויין בתגובה 472477, והיא מתפארת ברומן זה בפני חברותיה - גם כן כמצויין בתגובה ההיא.
ד. הגבר הוא הבוס של האשה וכל הפרטים הם כבסעיף ג', אך בתוספת פירוט: בנוסף על היותו בוס המנהל עימה רומן, הגבר הוא בעל מעמד ציבורי רם, והוא מבוגר מן האשה בכמה עשרות שנים. האשה היא בחורה בשנות העשרים לחייה.
ה. הגבר הוא החבר של האשה, המתגורר בדירה נפרדת
ו. הגבר הוא החבר של האשה, המתגורר עימה באותה דירה.
ז. הגבר הוא איש זר לאשה. לצורך זה ה"חדר" יכול להיות מחסן גדול במפעל בעל מחלקות רבות, והגבר והאשה הגיעו לשם באותו זמן לגמרי במקרה.
***
האם, לדעתך, אחד מבין הגברים המפורטים - מותר לו לנהוג עפ"י המתואר ובניגוד מוחלט לרצונה של האשה, בעוד שלגברים האחרים אסור לנהוג כך? אם כן, אם יש בין הסעיפים א-ז גבר אחד או יותר שלדעתך התנהגות זו היא מותרת לו, משפטית, מוסרית או בכל מובן אחר - מדוע אתה סבור כך? מהי ההצדקה להתנהגות זו של גבר מסויים על פני האחרים?
תיאור המקרה והשאלה שבעקבותיו באים לחדד את כוונתי. אשמח אם תגיב ותאמר את דעתך, אך בהיותך מתנגד ידוע לשיחות עם אלמונים - אבין אותך אם תבחר להתעלם.
|
|