|
||||
|
||||
93-96 - שלושה ימים עם מגבניקים בעזה הספיקו לי כדי לראות דברים שלא נראו אצלנו. אז הבנתי שכנראה קורים גם לא מעט דברים כאלו |
|
||||
|
||||
נו, ודיברת על זה? |
|
||||
|
||||
לא המציאות שם היתה מורכבת מאוד (כל המקרים היו מול פעילים מוצהרים בכל מיני נשרים אדומים למיניהם) וכאורח לרגע לא שפטתי את לוחמי המג''ב. השתחררתי אחרי שלושה חודשים והמשכתי בחיי. מה שאני יכול להגיד זה שמי שהיה שם יכול להבין למה ועד כמה הם שונאים אותנו. אני יכול להזדהות עם האימרה של ברק שאם הוא היה פלשתיני הוא היה 'לוחם חופש'. ברור איך מנקודת המבט שלהם (אלה שנפגעו ישירות, החברים שלהם, הילדים שלהם) אנחנו שטן שנהנה להתעלל בהם ולעולם יתייחס אליהם כמו אל זבל אנושי |
|
||||
|
||||
97-00 - קורס מכ"ים ביחד עם חיילי יחידות אחרות (בלי שמות), הבהיר שמה שאני לא רואה לא בהכרח לא קיים. זאת בהנחה שמה שסיפרו אמת ולא רברבת שווא. |
|
||||
|
||||
רב סרן שמועתי קודם זה מכבר לאלוף, סיפורים גם אני שמעתי, אבל גם עמדתי לעיתים על הפער האדיר בינם לבין המציאות (פער שלפעמים נובע מבורות החייל בנעשה בשטח, לאו דווקא משקרים). למרות שאימרתו של דה בוטון לא משרה עלי נחת, העובדה עדיין עומדת שלא מדובר בפעילות מול אוכלוסיה חפה מפשע אלא מול פעילים, שמי יודע איזה חשבון פתוח יש למג''בניקים איתם. אם איציק יבחר לנכון לשתף אותנו במקרה בו הוא היה במקום בו צה''ל התנהג באופן לא ראוי (ואולי גם יוסיף מה עשה בנידון) אוכל להגיב גם על זה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |