בתשובה לשמעון הד, 26/02/08 18:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבהיר משהו לגבי אותה הודעה אחרונה. לא התייחסתי בה, או באף תגובה אחרת, לשיר שלך באופן ספיציפי. אור טען באופן כללי שלא כל אלמנט בשיר חייב לייצג משהו; עניתי, כנגד, שיש אלמנטים מינוריים ויש אלמנטים בולטים שהם אבני הבניין של השיר. אני דווקא רואה צידוק מאוד בולט לחזרה הזאת בשיר - הוא מתחיל בתפילה, ממשיך בדה הומניזציה של הדובר שלא יכול להשפיע על הזמן ההווה ובקרשצ'נדו שאמור להביא, כביכול, לאיזשהו שיא, אבל מחזיר אותנו לנקודת ההתחלה. כביכול אכזבה; אולי רמז לכל התוכן שאפשר ליצוק במילה אחת. האמת היא שמכיוון שאני לא אדם דתי קשה לי מאוד להזדהות, והשיר מאוד אמביוולנטי; אני מניח שמי שמתפלל ימצא בו הרבה יותר. עדיין, אין כאן הגנה והתקפה. למה אתה חושב שצריך להחזיר למיקי בעוקצנות, או שמדובר בוויכוח אישי? הוא ניתח את השיר בצורה ספרותית ולא סתם אמר את דעתו ("חרא שיר"), והביקורת הזאת מבוססת ומנומקת. משורר שמנתח את שיריו הורס קצת מהרומנטיקה בשירה, אז ב"ביקורת נגד" קשה להגיב, אבל לא צריך, כמו שאמר האלמוני, "להאשים". אם לומר את האמת, עושה רושם שמיקי הוא קורא מעמיק שמבין משהו בשירה, כך שהפוטנציאל שלו "להבין" את השיר גדול יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אייל אלמוני נכבד, אין פה לא קבלה (מה זה?), לא האשמה ואף לא דלת אחורית... תאר לעצמך מצב יומיומי, של מריבה בין אח/אחות, חברים, בני זוג- את מי תאשים? לרוב, אין האשמה מוטלת כולה על כתף אחת. או במילים אחרות, אין אשמה. יש חוסר חיבור, חסרון הבנה. יובל- מעניין שקלעת מבלי לנסות. אגב, בלי קשר לכאן, אני לא מגדיר עצמי כדתי. אני כלל לא חושב שצריך לתקוף ח"ו את מיקי. התבטאתי בכלליות. אכן ידיעותיו ויכולת ניתוחו של מיקי ניכרות לעין, אך עדיין אין זה אומר כי אין מצב כזה שהוא יטעה בהבנה, מהסיבה שצויינה לעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לרוב, אין האשמה מוטלת כולה על כתף אחת.'' - האמונה הרווחת הזאת שגויה לדעתי, ומאוד מציקה לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שגויה? ועוד יותר - למה מציקה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |