בתשובה לאביב י., 21/02/08 18:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
' א. אלו המספרים שקראתי ודי הופתעתי לראות. הרי ארה"ב מדינה שמרנית יחסית לאירופה. ב. לא נטען כי התפוגגה לה הזוגיות, והתהוללות מינית היא שהביאה לריבוי הילדים במסגרות 'לא קונובנציונליות' (כלומר ללא נישואי ההורים). ג. זוגיות גבר-אשה כנראה ותמשיך להיות צורת היחסים המובילה גם בעתיד. עם או בלי קידושין. 'משפחה מסורתית' לאו דווקא. כבר ב-2005 חיו בארה"ב כ-13 מיליון משפחות חד-הוריות, כ-16% מכלל המשפחות במדינה. { מתחיל להישבר וללנקק כל נתון. נמאס לי להתדיין על עובדות) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז עזוב את העובדות. בהנחה שלא נמאס לך גם מלהתדיין במסגרת הקונטקסט (ראה כותרת), הטענה הפשוטה היא שהשינויים עליהם אתה מצביע במבנה המשפחה לא מחזקים את הטענה שיש להתיחס למקרים של N גדול מ-2. אם הנימוק שלך הוא לא נימוק עקרוני מתוקף חופש הפרט, אז על איזו בעיה חברתית אמיתית אתה מנסה להצביע? אין תופעה חברתית של "שלישיות" (ומעלה) שמוחים בתוקף על אי הצדק והאפליה בכך שמונעים מהם לאמץ ילדים. בעיה חברתית כזו (עם גב פוליטי ונימוקים שהצליחו לשכנע במקומות הנכונים) היתה במקרה של הקהילה ההומו-לסבית ובמקרה של הורים יחידים. לכן עצרו ב-N=2. בכל מקרה, זה גם עוזר לרשויות להמנע מכניסה ללולאה אינסופית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' בכללי אתה כמובן צודק. בפרטי תמהתי למה זוג הומואי + אשה, זה בסדר כזה, ולמה לעצור ב-N=3 כאשר מדובר ב'משפחה' חד-מינית (מצד ההורים המאמצים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החד הוריות שמוזכרות במאמר שהבאת הן ברובן המכריע פשוט גרושות. אין כאן כל מודל אלטרנטיבי ולא תקווה לעולם נאור יותר, רק א/נשים שחלומם לחיים משותפים התנפץ וילדיהם מן הסתם סובלים מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
16% מ-2005 מעידים בצורה כלשהי על מעל 50% (כן, כן, אני יודע - יש עוד משפחות שאינן מסורתיות) בתחילת 2008? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |