 |
א. לא התייחסתי כלל לחוק, רק לנורמה (והקשר בין החוק לנורמה הוא עניין בפני עצמו).
ב. מדוע? מי שיקרא את התגובה שלי מתוך זווית ליברלית, ישמח מאוד. על כל פנים, לא אמרתי שהכרה תגרום להומואים להפוך להומואים, אלא תאפשר להם לחיות בלי פחד ולבטא את נטיותיהם בגלוי (יחסית. לא מדובר על מזמוזים ליד ה"חותנת" כפי שזוגות סטרייטים עושים בלי בעיה, אבל לפחות החותנת תוכל לשבת לשולחן אחד עם בן זוגו של בנה, שבתקופה אחרת היה נחשב למוקצה).
ג. הנה צעד קדימה - יש לא מעט הסדרי הורות טבעית בישראל שכוללים הורות משותפת ללא זוגיות (והשגת הריון בהפריה מלאכותית). אני מסתכנת בניחוש שאם מקרה של בקשה לאימוץ יוגש לבג"צ על ידי "זוג" כזה, למשל מפני שלא הצליחו להרות למרות רצונם, הם יזכו ויוכלו לאמץ. זה בהסתמך על הרוח הנושבת בבג"צ בימינו ועל התקדימים שכבר נקבעו.
כי אם כבר נותנים ליחיד לאמץ, וקובעים שהוא הורה כשיר, ייתכן שמבחינת מי שרואה יתרון בהורות זוגית, שני הורים שחיים בנפרד כשירים לגדל ילד בהצלחה, לא פחות ואף יותר מיחיד (זאת למרות שבמקרים רבים ה"זוגות" האלה כוללים לפחות הומוסקסואל אחד, ולעתים הומו ולסבית, ומבחינה שמרנית זו לגמרי הגדשת הסאה).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות