 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהיסטוריה העדכנית של תל-אביב, טרום החוק המדובר, אכן קמו כמה "פאבים ללא עישון". כולם - למיטב ידעתי - נחלו כישלון חרוץ. למה? אני לא יודע. הסבר אפשרי - שוריאציה שלו כבר הועלתה כאן נסמכת על הטענות הבאות: (א) אלו הרגילים בבילוי בפאבים, ממילא רגילים גם לעשן וסובלים את נוכחותו (ולעיתים קרובות, כנראה, גם מעשנים). אני מכיר, אגב, גם לא מעט המעשנים *רק* בפאבים - עניין שהוא בעיקר חברתי מן הסתם. (ב) הדינמיקה החברתית של מקומות הבילוי, שכנראה זרה לרוב שוכני האייל, קובעת שעבור בליין הם מתחלקים לשתי קטגוריות: (א) קבועים, הנמצאים במרחק הליכה ממקום מגוריו. (ב) מזדמנים, שהנוכחות בהם נקבעת בעיקר על סמך נסיבות התלויות באופנות, אירועים ובחוג החברתי של הבליין. מה חוק נגד-עישון עשוי לשנות? (כלומר - אם היו בכלל טורחים לאכוף אותו. במרבית הפאבים עדיין מעשנים חופשי, ואפרופו אלימות, אחת הסיבות לכך היא חוסר הנכונות של הבעלים להתעמת עם מעשנים סרבנים). מצד אחד, האוכלוסיה שסולדת מעשן סיגריות ועל כן מיעטה בביקורים בפאבים, תוכל לאמץ גם אותם לאט-לאט כמקום בילוי עבורה. מצד שני, אותם אלו הרגילים לעשן, אך מעדיפים בלעדיו, ינשמו לרווחה כעת שגם מקומות הבילוי הקבועים שלהם, וגם המזדמנים (שמטבע הדברים, הארעיות שבהם הוא חלק ממהותם), יאפשרו להם לנשום. כאשר *זו* תהיה הנורמה, אם כעת שוב יותר לעשן בחלק מהמקומות, אני די משוכנע שהמקומות ללא-עישון יפרחו. לחלקם יהיה כבר קהל קבוע, וכאשר יעלה הצורך ב-"פאב מזדמן", תהיה ללא-מעשן בחירה בין מקומות רבים כאלה, והוא מן הסתם בדרך כלל יבחר בהם על פני פאב למעשנים. אם אני אכן צודק בהנחתי (המנומקת) - אז יש כאן סוג של "כשל שוק", במובן הזה, שצריך "זעזוע" חוקי - לפחות זמני - כדי ליצור מצב בו הביקוש (הקיים!) למקומות בילוי ללא עישון, מוצא את ההיצע הראוי לו. האם מן הראוי שהמדינה תתערב, ותיצור "זעזוע" כזה? תלוי. האם הפחתת-עישון היא מטרה ראויה? אם כן, התערבות כזו בהחלט עשויה לקדם אותה רבות, וליצור שיווי-משקל חדש בו הרבה פחות אנשים נחשפים לעשן סיגריות או מעשנים בעצמם. לדעתי זו מטרה ראויה, ועל כן אני בעד החוק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה לנסח מאופן ברור יותר את תזת "כשל-השוק". טענה: אין ביקוש ל-"מקום בילוי ללא עישון". יש ביקוש אך-ורק ל-*מערך* של מקומות-בילוי ללא עישון. נימוק: דינמיקה-חברתית + הרגלים נתונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושבת שיש כאן הרבה אנשים שיתווכחו עם הטענה שלך, הבעיה נובעת מהפתרון הבינארי שלא מאזן כראוי בין הגורמים השונים (בעיה שחוזרת על עצמה לאחרונה לא פעם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא התיחס לנקודה שלך ונימק. המעשן טוען שקיצוניות החקיקה איננה טעות או בעיה אלא שיטה לטיפול בבעית הכשל. מטרתה לזעזע את המערכת כרגע והאיזונים והבלמים יוספו בשלב מאוחר יותר, רק לאחר שהמערכת תבשיל להגעה אל שיווי משקל טבעי. סוג של מעין ''אפליה מתקנת'' על בסיס זמני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באחת התגובות הקודמות העליתי את האפשרות לקבוע את האיסור לתקופת זמן קצובה. איזונים ובלמים צריכים להיות כלולים חלק מפעולות השלטון כל הזמן, מההתחלה, לא להגיע בשלב היפוטתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן! חקיקה בשיטת מצליח וה"יהיה בסדר". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא מבין את כשל השוק, אבל דומני שאשאר בחוסר ההבנה הזה לעד. אתה באמת רואה בעתיד הנראה לעין נסיגה מהחוק החדש? בדומה לאביב אני דוקא צופה את הרחבתו לעוד ועוד תחומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהן העדויות לכך שזו היתה כוונת המחוקק או שהמערכת הפוליטית תבטיח את התיקון לאחר תקופה סבירה? אף אחד לא הציג לציבור מדיניות לטווח ארוך בנושא ואין שום התיחסות לתוכנית הרב שלבית שהצגת (תחילה חוק דרקוני ולאחר מכן הוספת איזונים) לא בחוק עצמו ולא בדיונים על החוק אותם קראתי. האופטימיות נובעת מכך שאתה סומך על המחוקק שהוא כבר יתקן על דעת עצמו את החוק בעתיד או שהיא נובעת מכך שאתה סומך על ציבור המעשנים (ובעלי העסקים) שהוא יצליח בטווח הרחוק להגן על זכויותיו? לדעתי הבעיות בחוק לא נובעות מרצון "לזעזע את המערכת", אלא מאמונתו של המחוקק (והאירגונים שדחפו לחקיקת החוק) שזהו ניסוחו התקין. אפילו להיפך - הקולות שדוחפים ל-Smoking Ban מחמיר יותר מסביב לעולם, הם אלה שידם על העליונה. הניחוש שלי הוא שלאורך זמן ה-Smoking Ban, גם בישראל, יורחב בהיקפו ולא להיפך (כחלק מהמגמה הגלובלית). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |