בתשובה להאייל האלמוני, 10/02/08 9:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
העזת לומר לי "סיפורי בדים", וקיבלת את שלך: לא סיפורי בדים אלא מציאות. מרגיז? - אז מרגיז, מה לעשות, אני לא הממונה על מחלקת "לא להרגיז אנשים עם העובדות". ואתה רשאי בהחלט להמשיך בהעתקת וריאציות על "אנטישמיות" ו"אוטואנטישמיות", אם זה מה שעושה לך את זה. ואשר ל"מה שמדהים הוא שבעיני עצמך אתה ודאי ליברל רחב אופקים ולוחם צדק" - אתה רשאי בהחלט לפנטז עלי אם זה עושה לך טוב, ולא סתם לפנטז אלא גם לקרוא קריאות התפעלות - "מה שמדהים..." - על הפינטוזים שלך-עצמך. זה אמנם מוזר אבל זה לא מפריע לי, הרי איננו מכירים. את החריקה הלוגית שבמשפט המתחיל בקריאת "מה שמדהים" וממשיך בהשערת "בעיני עצמך אתה ודאי..." - שמישהו אחר יסביר לך, לי אין זמן. צ'או. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם לך אין זמן, ומכל הסיפור על "מקרים רבים של חרדים" שמוסרים את ילדיהם הפגועים למסיון נשאר סיפור על נזירות שמטפלות ב-60 נכים ששיעור בני-החרדים שבהם קטן משיעורם באוכלוסיה, הרי שניצחתי בוויכוח. תתאפס על עצמך, ושמור על הלשון. אדיוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ניצחתי בוויכוח". אתה בטוח שאתה לא אורי פז? גם הוא, כל פעם שלא היו לו שום נימוקים לטיעונים שלו והוא רק השמיץ ולאנשים כבר נשבר מלדבר איתו, היה אומר שהוא ניצח בויכוח. אתם יכולים להמשיך להתווכח ואני לא מתכוננת להיכנס כאן לפתיל ארוך של מריבות, אבל אם אתה חושב ששישים ילדים בסן וינסנט הם כל הסיפור, אתה טועה מאד. אתם יכולים להתווכח מכאן ועד להודעה חדשה, אבל יש בארץ כמה אלפי ילדים עם נכויות קשות ועם פיגור עמוק ויש הרבה מוסדות בשבילם. ומתוכם יש מוסדות שמנוהלים על ידי נזירות שעושות את העבודה שלהן עם המון אהבה והמון תשומת לב, ולכן למרות הלחצים המופעלים להעביר את הילדים החרדים למוסדות יהודים - עדיין יש במוסדות עם הנזירות הרבה ילדים חרדים. האלמוני לא מגלה את אמריקה וכנראה שאתה מעדיף להתעלם מהמציאות. הוא דיבר על זה שבחברה החרדית הילדים האלה נולדים מתוך התנגדות של הרבנים להפלות, ואז כשהם כבר נולדים, שמים אותם במוסדות ומסתירים את עצם קיומם. ובאמת מספר הילדים החרדים שהמשפחות שלהם מסתירות אותם מהחברה, הייתי אומרת שהוא מביך, ובחברה החילונית זה מספר זניח משום שבחברה החילונית יש פתיחות יותר גדולה וידע יותר גדול, ויש פחות אמונות טפלות ואין פחד מיושן שהנכות או הפיגור הם משהו שיכול להיות מדבק. ההבדל הזה בין צורת ההתייחסות וההסתרה של החרדים לבין היחס המתקדם אצל החילונים הוא לפחות בכמה מוסדות שהכרתי, ואני לא מדברת על סן וינסנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הפסקה האחרונה - דווקא היה אפשר לחשוב שבחברה של גמילות חסדים וקהילתיות מלוכדת היו מתפתחים מוסדות עצמאיים "פנימיים" למפגרים ונכים. מדוע זה לא קרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגיון אומר שזה בדיוק מהסיבה שצויינה - להרחיק את הילדים הפגועים מעין הקהילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז אי אפשר לקיים מוסד סגור ודיסקרטי בפאתי בני ברק או משהו? בסך הכל הלא טרחו ללדת אותם ולא להפיל, כי הם זרע ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא בבני ברק - גם ''סגור ודיסקרטי'' - זה עדיין יכול להיוודע ולהזיק ליכולת ההשתדכות של אחים ואחיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה את רוצה ממני? מצאת לך מי שיגן על הלוגיקה החרדית... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |