בתשובה לברקת, 07/02/08 14:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה יהיה בעיקר לא קשור. אבל אני מבין שלשיטתך אין כל קשר בין חולשה לטיפשות, לבין התמכרויות שקל מאוד להמנע מהן מלכתחילה. מעבר לעובדה שאת, כמעשנת לשעבר, נפגעת מדברי, לא שמתי לב שהצבעת על נקודה שגויה בדבריך ונימקת מדוע אכן מדובר בנקודה שגויה לדעתך. רק שאלות רטוריות וחצאי משפטים. בכל מקרה, אני שמח שאת מכירה בכך שעישון הוא התמכרות. ואם מתאמצים לדלות תוכן מ"הודעותיך", אני מניח שאת רומזת כאן שהתמכרות יכולה להיות גם מנת חלקם של מתנשאים שתופסים מעצמם חזקים וחכמים, כמוני. אם כך, ובהנחה שאת כן מסכימה עימי שהתמכרות היא דבר שלילי - איך אנחנו אמורים להסתכל על אדם שמגונן על זכותו להתמכר למשהו שלילי? אני לא מדבר על ההיבט החוקי, אלא על מידת הבוז או הכבוד שנחוש כלפיו. אני אומר שיש שתי תגובות הגיוניות: 1. אם את אדם אמפתי, לנסות לסייע לאותו אחד להיגמל מהתמכרותו. 2. אם את מתנשאת, את יכולה ללעוג לו ולמר גורלו. את הגישה המכבדת אני מתקשה מאוד להבין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, אתה נחמד... אל דאגה, לא נפגעתי מדבריך כלל - אם כי האובססיה שלך לדבר אחד מתחילה לשעמם. רק לגבי סעיף 1 - אם לא ברור לך ההבדל בין תחושת אמפתיה לסיוע כפוי בגמילה, חבל מאוד, ואני בטוחה שרבים וטובים ישמחו להסביר לך אותו. עד אז רק אציין שמן הידועות היא, ששיטת הסיוע האקטיבי בלי שתישאל לכך, ה-Intervention , אינה יעילה, בדיוק כפי שלא יעיל להכריח זקנה לעבור את הכביש. זאת, כיוון שאדם צריך *לרצות* להיגמל. לעומת זאת, אפשר לסייע לאדם ולחוש כלפיו אמפתיה גם אם אתה לא מכבד את ההתמכרות שלו. אבל כמובן, זו רק אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. "אובססיה לדבר אחד"? אנחנו מדברים על נושא מסוים, זה מאוד סביר שאתרכז בעיקר בו. אם תדוני איתי על סוגיות נוספות, תגלי שאני אובססיבי כמעט בכל עניין. אה, וברצינות, נראה לך שזאת הערה שתורמת למשהו? קצת בגרות. תודה. 2. לא קראתי בשום מקום לכפות על אנשים גמילה, ובשלב מסוים זה מתחיל להיות קצת מעצבן שאת מגיבה לדברים שמעולם לא נאמרו. בסה"כ כתבתי שלא לכבד מעשנים (אך ורק באספקט הזה של העישון, ללא שום קשר לאישיות שלהם, שיכולה להיות כובשת, מקסימה ונפלאה. בפעם המאה ועם כל כמה שזה קלישאתי, באמת כמה מחברי הטובים ביותר מעשנים. האם נראה לך שאני לא מכבד אותם?) זו אחת התגובות ההגיניות ביותר לעובדת היותם מעשנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יותר משני אנשים (חוץ מחברתך המעשנת, שאני בטוחה ששופעת כלפיך רק טוב וכבוד) לא מבינים אותך, אולי הגיע הזמן לשפר ניסוחים? בלי קשר, אתה מעצבן ברמות ובכוונה, ואני פוטרת עצמי מלטרוח לענות לך נקודתית או כרונולוגית או רציונלית או בכל צורה אחרת שנחשבת בעיניך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |