בתשובה לברקת, 06/02/08 11:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן, בעינה עומדת. התשובה האישית-לחלוטין שלי (אני מתגובה 470385): המדינה ממילא אינה עוסקת בשאלות מוסריות אמיתיות אלא פועלת בנושא זה תחת לחץ דתי רב-שנים, והסמכויות הדתיות (קרי: רבנים עלי עמדה והשפעה) שהביאו למצב זה פועלות על יסוד קביעות אמוניות המנוגדות לידע הרפואי, הן בסוגיית מאימתי העובר הוא אדם, והן, כפועל יוצא, בנושא מהו רצח וכו'. עפ"י מספר כתבות בעיתונות המודפסת במשך השנים, נראה כי גישות אלה הביאו לכך שבמגזר הדתי-חרדי ישנן קצת (?) יותר לידות של תינוקות בעלי פיגור ומומים גופניים ובכלל זה מומים קשים, מאשר בחברה החילונית. במגזר זה, קיומו של ילד "פגום" פוגע קשות בסיכויי החיתון של הילדים הבריאים ובייחוד בסיכויי החיתון של הבנות. עפ"י שתי כתבות מלפני מספר שנים בעיתונות המודפסת - דבר זה מביא במקרים רבים לכך שהתינוקות הללו נשלחים עם היוולדם למוסדות (חלקם כנראה יקרים מאוד) הקיימים לצורך זה, ואשר כמה מהם נמצאים במספר כנסיות ו/או מנזרים בארץ ומנוהלים ע"י נזירות המקדישות לכך את כל חייהן. מרגע שסולק מנוף חייה של המשפחה, המשפחה מתעלמת מן הילד ומסתירה את עובדת קיומו ("התינוק נולד מת", וכולי). אין שום צורך שהשיטה הזאת תתפשט גם לחברה החילונית, שבחלקה הגדול בארץ אינה מוגדרת כחילונית לגמרי אלא כחילונית-מסורתית, ועלולה להידבק במנהגים אלה כתוצאה מפחדים קמאיים בעניין "עונש משמיים" על "רצח העובר", וכולי. וכל זה עדיין מבלי שאמרנו מילה על האופן התמוה (שערורייתי?) שבו הוצנח החוזר המדובר אל הועדות האמורות לממש אותו הלכה למעשה. אשה, בראותה לנגד עיניה את עתידה, עתיד משפחתה, עתיד ילדיה, עתיד ילדה שעוד לא נולד ואשר סיכוייו בחיים אינם דומים לסיכוי הממוצע, ובייחוד את האפשרות כי כל אלה עלולים לעבור קשיים לא מועטים שכולם תלויים בהחלטתה שלה - ראוי לה לעסוק בשאלות מעשיות ולא בשאלות פילוסופיות-מוסריות, או, ליתר דיוק, בשאלות פילוסופיות-פסאודו-מוסריות. לכן, מבחינתי, הנושאים שמעלה ראובן הם אולי מעניינים כנושאים לדיון איילי, אך עם כל הכבוד - אינם רלוונטיים כלל למציאות. האשה תעשה את מה שטוב ונכון לה, לילדיה ולמשפחתה, ובכך דיינו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''המדינה ממילא אינה עוסקת בשאלות מוסריות אמיתיות אלא פועלת בנושא זה תחת לחץ דתי'' אולי כדאי שתשקול את האפשרות שדתיים (כמו בני אדם) פועלים (גם) מתוך תחושה מוסרית עמוקה, ולא (רק) מפחד מעונש אלוהי. או-אז גם תהרהר לפני שתפיץ סיפורי בדים על המוני מפגרים בני-חרדים הנמסרים לידי נוצרים צדיקים. זה מריח כמו אוטואנטישמיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טקטיקת "החרדים הם מלאכי שמיים מושלמים בכל המעלות ואם פה ושם יש איזה חרדי שמלכלך, זה אך ורק משום שהוא איננו חרדי אמיתי או משום שהעיתונאים החילונים השקרנים חולמים על משכבם בלילות ובקומם השכם בבוקר איך להכפיש את שמנו" - כבר הופיעה כאן בעשרות תגובות, אם לא במאות, והיא מוכרת היטב. גברים חרדים שנוסעים לקבר הרבי נחמן מאומן ז"ל ובאותה הזדמנות משתטחים על זונות אוקראיניות חיות ושלמות? - אין! אין דבר כזה ומעולם לא היה! סוכן נסיעות חרדי שהעיד בעצמו על התופעה וגם אמר שזו בושה, שחרדים שוכבים עם "גויות מטונפות"? - אין! אין ולא היה! קונספירציה מכוערת! תביעות משפטיות על מקרי פדופיליה במוסדות החינוך החרדים? - אין! זה סתם כמה בוגדים מנוולים שמלשינים על רבנים קדושים וגדולים משכמם ומעלה! הומואים חרדים? - אין דבר כזה! מי סיפר לך את השטות הזאת?! בקרב שאר האוכלוסיה שיעורם נמדד במספר אחוזים, אבל אצלנו זה רק איזה תפוח רקוב אחד ל-10,000, ובכלל, גם התפוח הרקוב הזה הוא סתם אגדה שמפיצים החילונים! ואפילו שאין הוא אלא אגדה - אנחנו תיכף ומיד נפנה אותו אל האדמו"ר הקדוש רבי ניסים ונפלואעס שירפא אותו מחוליו המתועב ואז נמצא לו שידוך, איזו חוזרת בתשובה, והוא יתחתן ויוליד ילדים ולא יהיה גבול לאושרו, לאושרה ולאושרם! מפגרים חרדים ומשפחות שמעדיפות להרחיק אותם? - אין! סיפורי בדים! ****** אם אינך מבין/ה את ההבדל בין הביטוי שאני השתמשתי בו בתגובה 470610, "במקרים רבים", לבין הביטוי הציורי והנפלא שלך, "המוני מפגרים בני-חרדים" - זה על אחריותך בלבד. בשתי הכתבות שמלפני מספר שנים, שעליהן דיברתי, התמונה היתה קשה יותר והיו בה, מה לעשות, יותר ילדים שהגיעו ממשפחות חרדיות. בכתבה היחידה שמצאתי עכשיו ברשת בנושא זה מצטיירת תמונה משופרת, אולי הודות לעמותה שעליה מסופר בה, אך עדיין אין ללמוד את המצב לאשורו ובמלוא היקפו מכתבה אחת על מוסד אחד. ואשר לריח-האוטו - הוא מעניין יותר את האיגואנה הצולעת של הסבתא של השכנים שלי מאשר אותי. אגב, זה דווקא נחמד לעשות את זה באוטו באיזה מקום שקט עם נוף רומנטי, תנסה/י פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא'נה, אתה קראת לי אורי פז!? פשפש במעשיך, גזען קטן. אתה אוסף אנקדוטות אנטי-חרדיות ומצרף אותן לכתב פלסתר מכוער שלא קשור בכלום לדיון על הפלות. כל מה שהוא הוא עושה הוא ליבוי השנאה שלך ל"שחורים" ה"אחרים" המוזרים האלה, וכמובן חיזוק הטענה שלי שאתה אנטישמי. מה שמדהים הוא שבעיני עצמך אתה ודאי ליברל רחב אופקים ולוחם צדק. איכס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העזת לומר לי "סיפורי בדים", וקיבלת את שלך: לא סיפורי בדים אלא מציאות. מרגיז? - אז מרגיז, מה לעשות, אני לא הממונה על מחלקת "לא להרגיז אנשים עם העובדות". ואתה רשאי בהחלט להמשיך בהעתקת וריאציות על "אנטישמיות" ו"אוטואנטישמיות", אם זה מה שעושה לך את זה. ואשר ל"מה שמדהים הוא שבעיני עצמך אתה ודאי ליברל רחב אופקים ולוחם צדק" - אתה רשאי בהחלט לפנטז עלי אם זה עושה לך טוב, ולא סתם לפנטז אלא גם לקרוא קריאות התפעלות - "מה שמדהים..." - על הפינטוזים שלך-עצמך. זה אמנם מוזר אבל זה לא מפריע לי, הרי איננו מכירים. את החריקה הלוגית שבמשפט המתחיל בקריאת "מה שמדהים" וממשיך בהשערת "בעיני עצמך אתה ודאי..." - שמישהו אחר יסביר לך, לי אין זמן. צ'או. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לך אין זמן, ומכל הסיפור על "מקרים רבים של חרדים" שמוסרים את ילדיהם הפגועים למסיון נשאר סיפור על נזירות שמטפלות ב-60 נכים ששיעור בני-החרדים שבהם קטן משיעורם באוכלוסיה, הרי שניצחתי בוויכוח. תתאפס על עצמך, ושמור על הלשון. אדיוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ניצחתי בוויכוח". אתה בטוח שאתה לא אורי פז? גם הוא, כל פעם שלא היו לו שום נימוקים לטיעונים שלו והוא רק השמיץ ולאנשים כבר נשבר מלדבר איתו, היה אומר שהוא ניצח בויכוח. אתם יכולים להמשיך להתווכח ואני לא מתכוננת להיכנס כאן לפתיל ארוך של מריבות, אבל אם אתה חושב ששישים ילדים בסן וינסנט הם כל הסיפור, אתה טועה מאד. אתם יכולים להתווכח מכאן ועד להודעה חדשה, אבל יש בארץ כמה אלפי ילדים עם נכויות קשות ועם פיגור עמוק ויש הרבה מוסדות בשבילם. ומתוכם יש מוסדות שמנוהלים על ידי נזירות שעושות את העבודה שלהן עם המון אהבה והמון תשומת לב, ולכן למרות הלחצים המופעלים להעביר את הילדים החרדים למוסדות יהודים - עדיין יש במוסדות עם הנזירות הרבה ילדים חרדים. האלמוני לא מגלה את אמריקה וכנראה שאתה מעדיף להתעלם מהמציאות. הוא דיבר על זה שבחברה החרדית הילדים האלה נולדים מתוך התנגדות של הרבנים להפלות, ואז כשהם כבר נולדים, שמים אותם במוסדות ומסתירים את עצם קיומם. ובאמת מספר הילדים החרדים שהמשפחות שלהם מסתירות אותם מהחברה, הייתי אומרת שהוא מביך, ובחברה החילונית זה מספר זניח משום שבחברה החילונית יש פתיחות יותר גדולה וידע יותר גדול, ויש פחות אמונות טפלות ואין פחד מיושן שהנכות או הפיגור הם משהו שיכול להיות מדבק. ההבדל הזה בין צורת ההתייחסות וההסתרה של החרדים לבין היחס המתקדם אצל החילונים הוא לפחות בכמה מוסדות שהכרתי, ואני לא מדברת על סן וינסנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הפסקה האחרונה - דווקא היה אפשר לחשוב שבחברה של גמילות חסדים וקהילתיות מלוכדת היו מתפתחים מוסדות עצמאיים "פנימיים" למפגרים ונכים. מדוע זה לא קרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגיון אומר שזה בדיוק מהסיבה שצויינה - להרחיק את הילדים הפגועים מעין הקהילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז אי אפשר לקיים מוסד סגור ודיסקרטי בפאתי בני ברק או משהו? בסך הכל הלא טרחו ללדת אותם ולא להפיל, כי הם זרע ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא בבני ברק - גם ''סגור ודיסקרטי'' - זה עדיין יכול להיוודע ולהזיק ליכולת ההשתדכות של אחים ואחיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה את רוצה ממני? מצאת לך מי שיגן על הלוגיקה החרדית... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |