 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה עתה שמתי לב לכותרת שנתן ''האייל'' לידיעה, שאותה קראתי אמנם קודם, אך לא הפנתמי את משמעותה. הכותרת הזאת, היא פשוט עיוות העובדות. הפיסקה על הכשל הצבאי והסבירות של ההחלטת הדרג המדיני בדו''ח וינוגרד נגעה רק לקרב היבשתי בששים השעות האחרונות שלפני הפסקת האש. כאשר לא מציינים בגוף הכותרת שמדובר רק בקרב הזה אומרים, פשוט, דבר לא נכון. מבחינה מסויימת הכותרת הזאת גרועה מהכותרות של התקשורת שרק בה בחרתי לעסוק בתגובותיי לידיעה זו, כי בניגוד לכותרות שם, פה ממש יש סילוף של עובדות. עם זאת, קשה לי, משום מה, לייחס כוונה מראש או זדון למתן הכותרת הזאת, ויש לי הרגשה שמדובר בפעולה כמעט בלתי מודעת, שנבעה משטיפת המוח של התקשורת ששמה את כל כובד משקלה על ''זיכוי'' אולמרט בקשר לקרב זה, למרות שהיה מדובר רק בפרק ולא בכל התמונה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפי דעתי קביעת הוועדה בעניין הקרב האחרון במלחמה (שינוי כיוון 11) הוא עיוות מוחלט ומכוון. נושא חופש ההחלטה לצאת לפעולה צבאית, והחשיבות של פעולה צבאית נחרצת למרות האבדות בנפש הצפויות, כנראה היה חשוב מאוד לחברי הוועדה. זאת החלטת הוועדה, והפעם התיקשורת לא אשמה. לא מצאתי התיחסות ממוקדת בהתנהלות האדונים אולמרט ופרץ ביחס לשאר מהלכי המלחמה. הדו"ח עוסק בצבא באופן כמעט בלעדי. נכון, יש הרבה ביקורת על "דישדוש", עבודת מטה ונהלי קבלת החלטות ותקשורת לא מסודרים, אבל הביקורת מופנית באופן כללי לתרבות האירגונית של הצבא והממשלה. לפי דעתי רוב ההמלצות בנאליות, התוצאה מתסכלת, אבל זה מה שיש ואין בדו"ח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל תגובותי בכתבה זו נגעו לאופן הצגת הדברים ע"י התקשורת, ווניסוח הכותרת באייל קשור לכך. אתה מעלה לדיון נושא אחר: האם צדקה ועדת וינוגרד בהערכתה את קרב ששים השעות שלפני הפסקת האש. כרגע איני רוצה להביע את דעתי בעניין זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשדברתי על הצגת התיקשורת, התכוונתי להצגת תקציר הדברים במסיבת העיתונאים. בחלק הזה הוקדש זמן בערך שווה להתייחסות לדרג המדיני ולצבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' מסכים ביותר עם דעתך לגבי כוונת הוועדה להדגיש את חשיבות חופש ההחלטה והיציאה בפועל למבצע צבאי. אוסיף וארחיב שמדבריו (הרהוטים) של וינוגרד נשמע כי בשלב הסופי הם תפשו את תפקידם כמין מועצת הזקנים של השבט. מלבד גביזון כולם חצו את גיל השמונים. אנשים נשואי פנים עם מניות יסוד במדינה, שצריכים להנחיל מחדש לצוציקים בני ה-50 וה-60 כיצד מנהלים ממשלה וצבא. פחות בער להם להפיל אישית את אולמרט למרות שכשל קשות לטעמם, במיוחד שדו"ח הביניים גרם כבר לגירוש פרץ וחלוץ מהזירה. פרופ' גרוס ובעיקר שני האלופים פשוט לא יכלו לשאת את חרפת הישארותם במערכת הבטחון. עצם החלפתם בברק ואשכנזי הקלה מאוד על ההתעסקות בצד המערכתי ולא האישי. כמו כן אמר וינוגרד בגלוי כי המלצות פרסונאליות הינן עניין לציבור. בבחינת: "תראו חבר'ה, כתבנו בדו"ח הביניים 'רה"מ כ.ש.ל.' עשרות פעמים. מלבד הפגנה אחת מכובדת בכיכר רבין, ומחאות ספורדיות של הורים שכולים ולוחמים מתוסכלים, הציבור בכללותו, ונבחריו בעיקר, לא ממש פעלו להדיח אותו מתפקידו. ציפק'ה לבני עשתה קצת רעש, וסיימה עם קולות של שטיח. מה לנו להכנס לכל נכלולי ש"ס והגמלאים וח"כי קדימה? ממילא שיקוליהם זרים תמידית לכל נורמה ממלכתית. תשברו את הראש לבד עם הראש שבחרתם". זו האמת המרה. החברה האזרחית בישראל טרם בגרה. גם בגלל שיטת הבחירות וגם עקב המבנה המפלגתי הסקטוריאלי - אין מנוף לחץ ממשי מלמטה למעלה. חיים 'לשון עמוק' רמון יכול להיות מורשע, ולחזור לתפקיד שר. וועדת וינוגרד לא מסוגלת לפתור בעיה מורכבת וסבוכה באבחת חרב דו"ח סופי אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חבר ועדת וינוגרד זועם על הפרסומים הכוזבים בתקשורת, כאילו ועדת וינוגרד זיכתה את אולמרט בגין חלקו באותן 60 שעות במהלכן נהרגו 33 לוחמים. "אולמרט לא זוכה", אומר אותו חבר. הפרסומים בתקשורת כאילו זוכה, אינה נכונים. לדברי אותו חבר בוועדת וינוגרד, "אנשים [עיתונאים, י.י.] כותבים מה שהיו רוצים לקרוא. אבל מה שכתוב זה לא זיכוי ולא טיהור. כל מי שהוא בר-דעת וקורא את הדוח, לא יכול להגיע למסקנה שמדובר בזיכוי"." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לתומי חשבתי שלועדת וינוגרד מונו אנשים נשואי שם. להפתעתי התברר לי כי היה שם גם חבר עלום שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים נשואי שפ צריכים לדאוג שלא יישאו את שמם לשווא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אכן חושב שאותו חבר ועדה אלמוני אמר דברים נכונים, וזה בדיוק מה שכתבתי כאן בתגובותיי הקודמות, אבל אני מאד לא אוהב את העובדה שלא הזדהה. הוא מצטרף לשיטת ''גורם מדיני בכיר'' ו- ''גורם צבאי בכיר'', ולהבדיל ''האייל האלמונ'' - שיטה מיותרת ופסולה. זהותו לא צריכה להיות סוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' כנראה שביקורתך על הכותרת באייל והנימה השלטת בתקשורת שתמכה בספין התקשורתי של לשכת רה"מ לא היתה חריפה מספיק. בלילה של יום מפרך מתוצרת התבטאויות פרופ' דרור עולות הנקודות הבאות: בוועדה זועמים על הפירוש הפוליטי למסקנות לפיהן הדרג המדיני נהג כהלכה בהחלטה על התנעת המהלך הקרקעי. הוועדה לא מצאה ראיות לשיקול פוליטי-אישי אבל קבעה מפורשות כי כל העסק היה דפוק מהיסוד. פרופ' דרור אמר כי אם היו מרשיעים את אולמרט ופרץ בשיקולים זרים הדבר היה מחייב העמדה לדין פלילי. לא רק הדחה. חבל שהאיש לא קורא את מה שנכתב בדו"ח. סיכום המסקנות מפי וינוגרד עצמו פסק כי המבצע ב-60 השעות היה מיותר לגמרי מבחינת האפקט על התהליך המדיני וקבלת ההחלטה באו"ם, והן מצד אי-היכולת האובייקטיבית לקבל תוצאה משמעותית בשטח מהבחינה הצבאית. אם לא זה ולא זה מתקיימים, מה כן? מצד רביעי, נסיונו הנלעג לחפף את אמירותיו בהקשר הפוליטי העכשווי - אולמרט ו'תהליך השלום' מול נתניהו - מעוררים סלידה. נתנו להם מנדאט לחקור את מאורעות המלחמה. לא להתעסק עם סוגיות מדיניות מעבר לכך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |