|
||||
|
||||
כששני חיילים נחטפים על ידי החיזבאללה, האמת היא שאין שום דרך להחזיר אותם. זה נאיבי וכמעט ילדותי לחשוב שסיירת מטכ"ל הכל יכולה שלנו תמיד תהווה מענה. לפעמים יש אפשרות, וזה צ'ופר, אבל נגד אויב כמו החיזבאללה שלמד אותנו הסיכויים קלושים. האפשרות הנוספת היא הכנעת החיזבאללה *לחלוטין*, מה שכנראה היה מצריך השתלטות על לבנון וחסימת צירי הגישה מסוריה ואיראן, וככל הנראה היה עולה לנו במחיר של 500-600 הרוגים, אם לא יותר. וישנה עוד אפשרות, והיא כמובן החלפת שבויים - הבעיה שעם היחס שהרגלנו את אויבינו אליו, כנראה שאנחנו צריכים להודות על שני חיילים (שככל הנראה מתים כבר, ע"פ דו"ח אית"נ) תמורת 500 מחבלים. בעיני, ובעיני כל מי שלמד מטעויות העבר שקשורות קשר ישיר למלחמה האחרונה, זה מחיר בלתי נסבל. כך שצריך להכיר בכך, שמרגע שנחטפים חיילים ישראלים בגבול הצפוני, בטח ובטח כשמדובר בכזה מבצע מתוכנן היטב ומפתיע, אין שום סיכוי להחזיר אותם. במקרה כזה, הפצצת אווירית מטילת אימה וכאוס היא הדבר החכם ביותר. בכלל, ואני לא רוצה להשמע מתנשא, אבל העיסוק המוגזם בחטופים בכל השיח סביב המלחמה לא מעיד על הרבה הבנה באסטרטגיה, לטעמי. כמובן, אולמרט היה הראשון בכך, שמסיבות ברורות ויחד עם זאת שגויות, הכריז על החזרת החטופים כאחת ממטרות המלחמה. |
|
||||
|
||||
תקן אותי אם אני טועה אבל הפצצה אווירית מטילת אימה וכאוס אכן בוצעה, והיא הובילה להפגזות של הגליל. זאת למעשה, מבחינתי, המוטיבציה אמיתית להמשך המלחמה. |
|
||||
|
||||
הפגזת הגליל קדמה לפעולה כלשהי של ישראל ואף להרג וחטיפת החיילים. |
|
||||
|
||||
ואללה? כל כך מהר שכחתי. אתה יכול לספק לי לינק? |
|
||||
|
||||
"בבוקר ה־12 ביולי, סמוך לשעה 09:00 בבוקר, תקף החזבאללה בפצצות מרגמה ורקטות את יישובי הצפון. בתקיפה נפצעו 11 חיילים ואזרחים ישראלים, חלקם במצב קשה. בשעה 09:05, חולייה של חיזבאללה פרצה את גדר המערכת באזור זרעית, חדרה לשטח ישראל ותקפה בטילי נ"ט ובנשק קל שני כלי רכב צבאיים מסוג האמר שהיו בסיור על קו הגבול, הרגה שלושה חיילי צה"ל שהיו בהם, וחטפה שני חיילי מילואים - ..." מתוך אירועי מלחמת לבנון השנייה [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
תודה. יחד עם זאת, נראה לי שהיה הבדל משמעותי בין התקיפה הראשונה של החיזבאללה, לאלו של המשך המלחמה. בכל אופן זה לא משנה מהותית את דעתי שההפגזות על הגליל הם מבחינתי המוטיבציה (או ההצדקה) הממשית למלחמה. אם אני כבר בשוונג, האשמה העיקרית של הממשלה לדעתי זה לא שהם פתחו במלחמה מבלי לוודא מה היכולות של הצבא, אלא זה שלאחר שבועיים של אכזבות הם המשיכו לאכול את ההבטחות של הדרג הצבאי ועוד לא הפנימו את היכולות האמיתיות של הצבא. מבחינה זאת יש כאן דוגמה במהופך ל''אגדת הסכין בגב''. במקום שהפוליטיקאים יגרמו לצבא לתבוסה, מטפטפים לנו שהצבא בחולשתו דפק את היעדים המדיניים. |
|
||||
|
||||
ים לב שאני לא קישרתי בין החזרת החטופים לבין המלחמה, אלא תיארתי את המלחמה כפעולת נקם. הרטוריקה שקישרה בין הדברים היא חלק ממה שנראה לי כמו ניצול ציני מאוד של החטיפה להצדקת פעולה איומה ונוראה. |
|
||||
|
||||
' להזכיר: חיזבאללה לא רק חטף שני חיילים, אלא הרג שמונה אחרים באותו היום. בנוסף, המטיר עשרות טילים וקטיושות על ישובים אזרחיים. כל זאת ללא פרובוקציה מוקדמת מצדנו. כך סתם, בגלל שהתחשק לנסראללה לפרום קצת את קורי העכביש הציוני. בנפרד ממדיניות ממשלת לבנון החוקית. זו פגיעה בלתי נסבלת בריבונות, ולכן רוב עצום מקרב תושבי המדינה תמך ואף דרש תגובה/פעולה. עובדה היא שגם 'אוהבי ישראל' בעולם, כולל מדינות ערב, הבינו כי אי-אפשר לעבור לסדר היום על אירוע שכזה, וסיפקו מעין הסכמה שבשתיקה לאורך זמן ממושך. ולמי שטוענים כי אין אלטרנטיבה ראויה לא.א. יש גם להזכיר דבר-מה: אולמרט נבחר לכנסת הקודמת ברשימת הליכוד. במקום נמוך מאוד (37, אאז"נ). פוליטיקאי בינוני ומטה בסוף דרכו. לולא פטרונו הפוליטי שרון לא היה זוכה ע"פ מיקומו ברשימה אפילו למשרת סגן-שר. במפלגת קדימה לבדה קיימים אנשים טובים הימנו פי כמה וכמה. לא צריך ללכת רחוק כדי לראות כשל מובנה בתיפקודו בכל ג'וב ביצועי-ניהולי. למשל כראש עיריית ירושלים. |
|
||||
|
||||
להזכירך, בבחירות האחרונות אולמרט היה במקום הגבוהה ביותר ברשימה שקיבלה הכי הרבה קולות, הרב אחרי ש"פטרונו" הפוליטי, שרון, לא היה בתמונה. אותו "פטרון", כדאי להזכיר, לא היה באמת פטרונו של אולמרט בכל שנותיו בפוליטיקה, החל מהיותו עוד נסיך ממחנה שמיר, ועד להתמודדותו לראשות הליכוד מול, כן מול, אותו שרון. כדאי גם לזכור שאולמרט מונה לכמה תפקידים בכירים יותר מסגן שר בעבר, כדאי לזכור שמדובר בחבר הכנסת הוותיק ביותר מחברי הבנסת המכהנים היום. כדאי לזכור שתושבי ירושלים לא ראו בו כזה כשלון, ובחרו בו פעם נוספת. כדאי גם לזכרו שברשימת קדימה מופיעים אנשים "טובים" כמו מופז, ליבני ודיכטר. ------------------------------------------ האייל האלמוני, לא אוהב את אולמרט, ומת שיפטרו אותו, אבל גם לא אוהב טיעונים דמגוגים. |
|
||||
|
||||
' מה לכישורים ניהוליים וליכולת להיבחר(1) ע"י קואליציית אוהדי בית"ר והחרדים? א.א. כשל בתפקידו כראש עיריית ירושלים כפי שחברו לשלישיית הנסיכים - רוני מילוא - התגלה באפסותו בעיריית ת"א. פוליטיקאים, לרוב, נדרשים רק לדברת ספין ולתיחמונים אישיים. כשהם באים למלא תפקיד ביצועי מתגלה ערוותם המעשית. בחירת פרץ למשהב"ט (טירון מוחלט בתחום המדיני-בטחוני) ע"מ לספק להברו הקרוב הירשזון את האוצר (וראינו גם שם איך זה נגמר) צעקה מלכתחילה בדיוק מי האיש ומה מניעיו. אחד המוכן לסכן אינטרס חיוני של המדינה למען עוד תימרון פוליטי מכוער. הוסף לכך את ענייניו האישיים (כיצד אדם שכל חייו היה שכיר של המערכת הציבורית מגיע לעיסקות נדל"ן במיליוני דולרים) ותקבל אדם מפוקפק ונכלולי. 1) זה בסיס הניגוח העיקרי של קלינטון מול אובמה. ___________________ הכותב לא בחר 'קדימה' -נאמן תמיד ל'עלה ירוק' - אך קיווה למשהו חדש וטוב שיצא ממנה למדינה. |
|
||||
|
||||
' זה היה בנסיון לומר, שאולי בהודעתי הקודמת לא הצלחתי לסבר את האוזן בהצגת א.א. - שעונים, ועטים, ובתים - הובלות, כאחד שקל מאוד למצוא לו מחליף/ה ראוי יותר לתפקיד רה"מ. לא שממתינים לנו מועמדים ברמה מדהימה, אלא בעיקר עקב היותו מי שהוא. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לקרוא לזה פעולת נקם. אני מעדיף לקרוא לזה "הצבת תו מחיר לפגיעה בריבונות ישראל", דבר שלדאבוני לא נעשה מאז מאי 2000, מה שנוצל על ידי חיזבאללה בכל פעם שחוממה החזית עם הפלשתינאים (אוקטובר 2000, בעקבות פרוץ האינתיפאדה, גם במהלך חומת מגן וכמובן בזמן מבצע גשמי קיץ ברצועה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |