|
אין שמץ של ספק שהשאלה של מחיר הטעות היא שאלה חשובה מאד בתהליך קבלת החלטות, אבל תגובה 469660 כן לוקה בפגם הבסיסי של פסקל. אי אפשר להתיחס בביטול למידת הסבירות של שתי התזות ולהתיחס אך ורק לנזקים הצפויים לנו אם לא ננהג עפ"י המלצות אחת מהן2.
הטיעון הלקוי משתמש באי קיום ההכרעה הודאית לכאן או לכאן1, על מנת להראות שכל המשקל של ההכרעה התועלתנית מונח *רק* על מידת הנזק האפשרי.
או שהטענה למעלה אנלוגית לטיעון של פסקל או שקיימת בה ההנחה הסמויה שהסיכוי לנזק מספיק גבוה על מנת שנתיחס ברצינות לגודל הנזק הצפוי (אפילו אם הוא לא ודאי). אם ההנחה הסמויה לא קיימת, אז הטיעון פגום. אם ההנחה הסמויה אכן קיימת בתגובה, אז הליקוי בה הוא ניסוחי ויועיל לחשוף אותה כדי שהטיעון כנגד ספרו של קרייטון יהיה מוצלח יותר.
___________ 1 "אולי עדיין לא הוכח סופית שכדור הארץ מתחמם מסיבות אנושיות, אבל גם לא הוכח סופית שכדור הארץ לא מתחמם, או שלנו אין מה לעשות בנידון."
2 אחרת, בקלות אני יכול לשכנע את קוראי האייל להתחיל להגן על חייהם באמצעות חבישת קובעי אלומיניום שיגנו עליהם מפני קרינה קוסמית שעלולה להמיס את מוחותיהם בכל רגע.
|
|