|
||||
|
||||
בלתי אפשרי לפרסם ספרים עם שם בדוי? |
|
||||
|
||||
א. לא מפרסמים עם שם בדוי אלא בשם בדוי. ב. משחקי זהויות תמיד אפשר לשחק. אבל כאן דובר על החוויה האותנטית, לא? אם לטוני מוריסון יש מסר X להעביר על חיי השחורים וסבלותיהם, למה לה להתחפש לגבר לבן עם מקטרת ולכתוב על מסעות ציד ודיג? |
|
||||
|
||||
לא הצעתי לה להתחפש, טענתי שאילו היא היתה מתחפשת, הספרים שלה היו נכשלים, בגלל שהסיבה העיקרית להצלחה שלהם היא שהם נכתבו על ידי אישה שחורה (שיודעת לכתוב), ולא בגלל שהערך הסגולי של הספרים עצמם. להבדיל, אני חושב שאילו המינגווי היה מתחפש הספרים שלו היו מצליחים באותה מידה. חוץ מזה, אם לטוני מוריסון יש מסר X להעביר שתכתוב מאמר או ספר הגות. אני מעדיף שלסופרים יהיה סיפור לספר, ולא מסר להעביר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |