בתשובה לאביב י., 10/01/08 9:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המממ... אני תוהה אם אני צריך לעשות את זה. יתכן שיש בזה מידה של חוסר קולגיאליות, כי מדובר במשהו שנידון במערכת ונדחה (טוב, לא נדחה, מוסמס למוות), אבל, נו, למה לוותר על רעיון שלדעתי הוא טוב? אולי תמיכה ציבורית תקנה לו אחיזה. כפי שחלקכם יודעים, מזה זמן מה החלפתי את הפעילות האיילית שלי בפעילות כבלוגר. איכשהו, יותר קל לי לשבת לכתוב פוסט לא מחייב בבלוג מאשר לבנות מאמר לאייל. אבל זה לא רק אני - קהילת הבלוגרים משגשגת ברחבי האינטרנט הישראלי, ויש כמות אדירה של תוכן מעניין ברשת. אממה? קשה למצוא אותו. ישנם כל מיני ניסיונות לפתור את הבעיה הזו - הבלוג "כותבים" מתרכז בהפניות לפוסטים מעניינים במיוחד (הדיילי דולי גם הוא מפנה לעיתים קרובות לבלוגים ישראליים); מיזם "שמה" שנגוז לפני אי אלו חודשים ניסה להפוך לאגרגטור המתבסס על המלצות של חברי מערכת; אגרגטורים כמו "גרייפס" מאפשרים הצצה פחות מסוננת למגוון הרחב של תכנים שזמינים בבלוגוספירה הישראלית. אני חשבתי שאפשר לעשות משהו שונה. לתת לאייל חיים חדשים בעולם האינטרנטי הנוכחי. כשהאייל הוקם, הוא היה יחודי בבמה שהוא נתן לדיונים מעמיקים, אבל כיום הקונספט שלו מיושן. רגע, חזור אחורה. מטאפורה: לפני שנים מספר הוזמנתי לאיזה כנס שעסק ביחסי ישראל-גרמניה. אחד הדיונים סטה הרחק מהנושא המקורי והגיע למקומה של הרשת בין כלי התקשורת המסורתיים. אני טענתי, במידה רבה של אידיאליזם נעורים, שהרשת הולכת לשנות כליל את מקצוע העיתונאי: לא עוד העיתונאי כחוקר שמחפש סיפורים, מראיין, בונה סיפור, אלא העיתונאי כמצליב ומוודא מידע בלבד. הסיפורים יבואו אליו דרך מגוון אתרי אינטרנט (זה היה לפני הבלוגים), והעיתונאי ידרש גם לברור את המוץ מהתבן, לערוך את הנושאים המעניינים, לוודא שהמידע האמור בהם מדוייק (כמיטב יכולתו) והגשתו ערוך לקוראים. כיום אני לא מסכים עם החזון הזה כל כך (גם אז לא, אם לאמר את האמת), אבל משהו ממנו כן מזין את הרעיון החדש שלי עבור האייל. במקום להיות יצרן של תכנים (בעצם, לרכז תכנים מאחורי הקלעים ולפרסם אותם), האייל צריך להפוך, לפחות באופן חלקי, למפרסם-מחדש של רשומות שפורסמו בבלוגים בעברית. לא כל רשומה, כמובן, ולא בלי עריכה כמיטב המסורת האיילית, אבל הרעיון הוא שבמקום להסתמך על ההיצע המוגבל של מאמרים שמתקבלים במערכת, אפשר לפנות לבלוגרים שפרסמו רשומה מעניינת ולהציע להם לפרסם אותה (אחרי עריכה, ואולי הרחבה ע"י הכותב עצמו) באייל. שני הצדדים זוכים: הבלוגר זוכה לחשיפה בפני קהל חדש ולדיון מעניין שחורג מהדיונים המצומצמים למדי המקובלים ברוב הבלוגים, והאייל זוכה להמון דם חדש, לקהלים חדשים שלא מכירים את האתר, ולאורגיית הלינקוקים שבלוגים כל כך אוהבים לתת (במיוחד לדברים שקשורים בבלוגים). כאמור, העליתי את ההצעה הזו קצת לפני שפרשתי סופית מהמערכת, והיא לא נדחתה לחלוטין, אבל מוסמסה ונעלמה ממגוון סיבות שלפחות חלקן לגיטימיות לחלוטין. ובכל זאת, אני חושב שמדובר בהצעה טובה. אתם מוזמנים לשכנע אותי שאני טועה לגמרי, או לנסות לשכנע את חברי המערכת הנוכחיים שכדאי לנסות. או לא לעשות כלום. גם זה מותר, כמובן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה המכתב הזה לא מופנה למייל של מישהו מהמערכת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהסיבה לכך מצויה בגוף התגובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פחות או יותר גם הרעיון שזרקתי למערכת לפני כמה ימים (תגובה 467413), גם בדואל וגם כאן בדיון, אבל הם פשוט התעלמו באלגנטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש. עוררת דיון ארוך במערכת, והתשובה תגיע אליך בקרוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהרעיון שלך מעולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הבעיה המרכזית של האייל הקורא - בהנחה שקיימת בעיה בכלל (הייתי צריך להיות עורך דין) - היא מחסור בחומרי גלם? נדמה לי שבדיון שהתפתח כאן הועלו טענות גם למחסור בעורכים וגם לירידה ברמת האנרגיה של הקהילה. הפתרון שלך אמנם מקטין את הצורך בכותבים ייעודיים, אבל הוא יוצר עומס גדול עוד יותר על העורכים, ולא משנה בהרבה לחיי הקהילה (אם כי אולי הוא יכול להביא קוראים של בלוגים שמתפרסמים כאן לעיין גם באייל). נדמה לי שבשביל להזרים דם חדש בקהילה צריך להפיץ את בשורת האייל, דבר שעיצוב גרפי מחודש לא יזיק להצלחתו (ולא כי הנוכחי לא יעיל - סתם לשם החידוש); ובכדי לגייס עורכים חדשים צריכים העורכים הקיימים לגייס אנשים שהם מאמינים שמתאימים לעניין. בקיצור, כמו שאתה יודע הרבה יותר טוב ממני, בלי הרבה עבודה שום דבר לא זז - לא בעולם האמיתי ולא בזה הוירטואלי. נ.ב. - בחדוות הביקורתיות שכחתי לציין שהרעיון עצמו נשמע לי דווקא לא רע כמקור *נוסף* למאמרים - למרות שכמו שאתה רומז בפסקה השניה, משתמעת מכך גם ירידה מסוימת בעומק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אישית לא בן-אדם של ''מיתוג מחדש'' או שינויים חיצוניים לצרכי ''רענון'' (לא שאכפת לי שיהיו כאלו). אני לא יודע אם יש מחסור אמיתי בחומרי גלם (כבר הרבה זמן שאני לא קורא את דוא''ל המערכת), או פשוט שאין למערכת כוח להתעסק עם מה שיש (שזה סביר לגמרי - אני יודע שבשלב כלשהו גם לי לא היה לזה כוח יותר, ולקח לי איזה שנה-שנתיים עד שהתפטרתי סופית). אני חושב שעיקר היתרון של מה שאני מציע הוא הפתיחה לקהלים חדשים והפיכת האייל למשהו שמדברים עליו בעולם הוירטואלי שבחוץ, במקום ה''גן הסגור'' האינטלקטואלי שיש פה כרגע. וכן, אני מדבר על הרעיון כמקור נוסף, לא בלעדי, לחומר. אין סיבה לוותר לגמרי על חומר מקורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה, נכון לעכשיו, אינה מחסור בחומרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה הבעיה? איכותם של החומרים? מחסור בעורכים עם זמן פנוי? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |