![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
סליחה שאני מתנצל. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מי שענה לך אינו אני. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שים לב שעשו לפני השם שלך את הדבר הזה: ב/. כשעושים כך - האות בי"ת ועל ידה קו נטוי, ובצמוד לקו הנטוי שם או כינוי כלשהו - וכאן, בתגובה שמעליך, נכתב השם שלך - הכוונה של המגיב שעשה את זה היא: "*בשם* אנדריי בולוטינסקי". הכוונה היא הומוריסטית. מתכוונים לומר בזה: התגובה הזאת היא *כביכול* בשמו של אנדריי בולוטינסקי - לא באמת ולא ברצינות אלא בצחוק, ב"כאיללללו". בתגובה 376744 מישהו התבדח קצת על המנהג הקבוע של "שוטה הכפר הגלובלי" לתקן טעויות עברית מסויימות של המגיבים, והמישהו הנ"ל חתם: ב/שכ"ג. כך גם בתגובה 399062, ובזו האחרונה לא טרח המגיב למחוק את כתובת הדוא"ל שלו, וכך, לפי כתובת הדוא"ל, אנחנו יודעים שבמקרה הזה התגובה היא של המגיב אג"ג - אורי גוראל-גורביץ', שתיקן את סמיילי כאילו בשמו של שכ"ג. במשרדים מסחריים הסימן הזה, ב/, נעשה ברצינות - למשל כשהבוס נוסע לחופשה לזמן מה, ועובד אחר כותב מכתבים במקומו. כאן באייל זה נעשה, כאמור, כחלק מן ההומור המקומי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אה, הבנתי, תודה על ההסבר. כבר התכוונתי לכתוב תגובה ארוכה ונעלבת. למזלי ולמזלכם, כשראיתי את אותה תגובה שנכתבה בשמי, הייתי בבית הספר, כך שלא היה ביכולתי להתעלב כראוי. יותר מדי עיניים צופות וסקרניות היו מסביבי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
באיזה מין בית ספר אתה, שהוא מונע ממך היעלבות נאותה? עד כמה שזכור לי, אצלנו זכות העלבון הייתה אחת הבודדות שנשמרו בקנאות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
באייל המנהג הזה התחיל כאן: תגובה 102641 | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אוי, פדיחות - אמרו את זה קודם, לפני: תגובה 31858 | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |