בתשובה להאייל האלמוני, 04/01/08 15:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
להבא, כשלוקים בבעיות קשות בהבנת הנקרא, אולי מומלץ לא לכתוב בפסקנות בשום עניין שאינך מתמצא בו. א. הייתי אדם בוגר בזמן הרצח. ב. כפי שכבר אמר כאן אלמוני אחר, ויקיפדיה איננה מקור אמין. ובכל מקרה, *לא* כתוב שם שעמיר עצמו לא דיבר על הרשאות הרבנים, פשוט לא כתוב שהוא התייחס אליהן. ג. לא די בכך שאני זוכרת היטב מה היה, אלא שזכרוני איננו נדרש להיות ארוך במיוחד לשם כך: הנושא עולה בתקשורת מדי שנה, ורק השנה שמעתי שוב מפי אחד משופטיו של עמיר בדיוק את מה שאמרתי כאן: שלולא ההיתר הרבני, לא היה פועל כך. ד. המלה "חברה" איננה מיוחדת לחברות אינטימית בלבד, יש לי חברים רבים שאינם בני זוגי. והגב' הר שפי איננה מעניינת אותי בשום צורה למעט שאלותיה לרבנים. ניסוח שאלתה לרב אבינר כפי שהוא מוצג בוויקי ממש איננו מדויק. וגרועות ממנו השטויות המופיעות בלינק שלך ל-NFC: לא אמרתי - וגם לא אומר - שהיא רצתה ליטול חלק ברצח, אבל אי אפשר לערער על כך שהיא שמחה על הרצח, שהיא קיוותה לו, ושכל סביבתה חשה כמוה. אני זוכרת היטב גם את הוריו של עדני, למשל, אומרים בתקשורת ש"כולם ידעו שזה צריך לקרות". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה שייכת כאן משפחת עדני, ובשום פנים ואופן לא הצלחתי להבין איזה תפקיד משפטי ממלאות כאן השמחה או התקוות של מרגלית הר שפי. למיטב הבנתי, את היא זו שאמרת בתגובה 467148 - "גם חברתו דאז שהדחקתי את שמה הורשעה בין השאר על סמך העובדה שביקשה למענו הרשאות כאלה". ואם כבר תקוות, בין אם לפני או לאחר מעשה - אני מקווה בכל ליבי שלעולם לא יקרה שהמערכת המשפטית הישראלית תשלח אנשים לבית הסוהר בגין תקוותיהם או שמחותיהם. ובכל מקרה יש הבדל גדול מאוד בין המצאת הגלגל שבאמירה השחוקה "כולם ידעו שזה צריך לקרות", לבין טיעונים ישירים לגבי הרוצח, אישית, ההשפעות עליו, מקורותיו הדתיים וכו'. לא ברור לי על מה יוצא הקצף, אבל עכשיו, לאור אפיונים סגנוניים בולטים, זכרוני אומר לי שאת כנראה המתעצבנת הסדרתית של האתר (או אחת משלוש-ארבע כאלה, עדיין לא קבעתי בבירור), ובזאת הריני להכריז על תבוסתי המוחצת ועל הרמת ידיים רבתי - אין לי שום כוונות להתעסק אתך הלאה, מעבר לתגובה זו. ראי עצמך כמנצחת (התודה והברכה לתקדים נצחונות אורי פז). רציתי לשאול על איזה שופט מדובר בסעיף ג' שלך, והאם דיבר על רטוריקה רבנית באופן כללי או על שיחה אישית והיתר אישי שניתן לעמיר עצמו או על דרשה שהנ"ל נכח בה ואולי שאל שאלות, וכו'. אבל החלטתי בזאת לוותר ויש לי ממילא הרגשה שגם בעניין זה לא יהיה יותר מאשר כל מיני דברים "מודחקים", שמחות, כולם-ידעו-ש, ועוד חומר משפטי מלא בשר באותו נוסח. שלמה אבינר: אבל זה הגיע לווינט ממקור ראשון ולכן בוודאי גם זה "שטויות". בכלל, אם הכל שטויות אז אולי פשוט נפרק את כל המערכת המשפטית ופשוט נשלח לבית הסוהר כל מי שאיננו זוכרים מה שמה, מה אמרה ומה שאלה איזה רב או איזה רבנים, אבל אנחנו זוכרים בבירור שהפרצוף שלה לא מוצא חן בעינינו ושהיא שייכת למחנה היריב. זה יחסוך לנו המון כסף ויחסוך את הויכוח על הפער האדיר שעד היום האמנתי בקיומו, בין שמאל שפוי ושקול שהוא, מה לעשות, המילייה שלי, לבין שוליים ימניים קיצוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי, בעיות ממש קשות בהבנת הנקרא. מאין הקרצת את כל אנשי הקש שלך? בלינק שנתת בתגובתך הקודמת נדונה השאלה אם הר שפי רצתה ברצח או לא רצתה בו, ועל כך הגבתי. *לא* אמרתי בשום מקום שהיה ראוי להאשיע את הגברת הנ"ל עקב תקוותיה/שמחותיה/הנאותיה או כעסיה. אומר לך בסוד שלא נמניתי על שופטיה, ולו היה הדבר תלוי בי - ספק אם הייתה מורשעת בכלל מהסיבות שבגינן הורשעה. העליתי את הוריו של עדני כדי להראות של"אינדיווידואליסט" עמיר הייתה סביבה תומכת, אפילו תומכת מאוד. אינני זוכרת איזה מהשופטים דיבר על כך, אבל הוא דיבר על היתרי רצח מטעם רבנים ספציפיים. הפרצוף של הר שפי דווקא נאה מאוד בעיניי, וכבר אמרתי שאני אישית סביר שלא הייתי שולחת אותה לבית סוהר. לי אין מילייה כלשהו וקשה לי לחוות את דעתי על זה שלך, אבל אם הוא נקרא "שפוי" זה נשמע לי עצוב מאוד. שפיות דורשת גם קצת היגיון וקריאה מדויקת יותר של מה שנאמר לך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |