בתשובה לברקת, 01/01/08 10:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעיה עליה מצביע האלמוני היא יישום הפתגם "היו *לך* שני יואן, באחד קניתי לחם ובשני פרח". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זאת לא הבעיה עליה מצביע האלמוני. יישום הפתגם לפי האלמוני הוא ''היו לנו שני יואן, באחד קנינו לחם ובשני מים. אני, שמאוד חפצתי בפרח, קטפתי אחד בצד הדרך.'' הרי אותו אלמוני לא בא לטעון כנגד השידור הציבורי בכללו. שאלת השידור הציבורי ונחיצותו היא שאלה כבדה ורצינית שכבודה במקומה מונח. כנגד הטענה שאם כבר יש שידור ציבורי, ראוי שהוא יכלול מוסיקה קלאסית, ולא רק רשת ג', אומר האלמוני עזבו את המרמור וטענת ה''אכלו לי שתו לי''. השיגו לעצמכם את המוסיקה ממקום אחר. זה לא כל כך מסובך ויקר, וכגישה לחיים זה יעזור לכם להמנע מאולקוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך תגובה 467008 : "אני מממן מהמיסים שלי לא רק רדיו ציבורי מיותר..." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובהמשך לשלוש הנקודות: "...אלא דברים שהיו צריכים להרגיז אותי הרבה יותר לו הייתי מוכן להשחית אנרגיה יקרה על התרגזות מתמדת" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאני מבין מה אתה מנסה להגיד, אבל באמת חבל להשחית אנרגיה על זוטות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |