בתשובה להעלמה עפרונית, 26/12/07 22:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הניחוש שלי היה כמו שלך, אבל אבן-שושן דווקא מכיר בזה, עם ציטוטים מרש"י והרמ"א (מה גובהם, מבחינת עברית, כאילנות להיתלות בהם?). זה המקום לציין שאבן-שושן מכיר גם ב"בכדֵי", אבל לא כמובן של מטרה אלא של מידה (כנראה שמשהו כמו "קצב התגובות באייל ירד בכדי עשרים אחוז", אבל אני לא בטוח). אם שואלים אותי (ואם כן, למה?) אז השימוש ב"בכדי" וב"באם" צריך להיות כמו ההנחיה למתכנתים בנוגע ל-goto: זה נמצא בשפה, אבל אם אתם לא *באמת* יודעים מה אתם עושים, שִכחו שזה קיים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם רב מלים: בְּאִם מילת חיבור אם (צורת שימוש הרווחת בלשון פורמאלית, לציון משפטי תנאי). ________ ואני מוסיף: גם הצורה "בְּאִם הַשֶּלְךָ" מקובלת בלשון הדיבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כתוב שם "מ*י*לת חיבור" אז באמת אי אפשר להסתמך עליו. --------------- הצורה המקובלת היא "באם הש'ך". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רש''י נחשב לאילן גבוה. ש''י עגנון כתב סיפור הנסמך על חידוש לשוני שמצא אצלו (הסוכה מריחה), והבלשן יצחק אבינרי הקדיש לעברית של רש''י ספר שלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא איזה חלק מהספר הקדיש אבינרי לכתב שלו בעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''היכל רש''י'' אינו עוסק בכתב רש''י, שהומצא מאות שנים אחרי מותו, אלא בחידושי העברית שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב "מריח". מריח הוא כידוע מי שחש בריח. מישהו יודע כיצד, מתי ולמה הפך הכנוי "מריח" למי שמפיץ את הניחוח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להניח שגם זה מאונגלז קלות. thats how it smells. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק אם רש''י ידע אנגלית טוב כל כך (עלי שלוש תגובות בפתיל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לא מאונגלז, מלועז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת הפואנטה של הסיפור... עגנון חיפש תימוכין לשימוש ב''מריח'' לתאורו של הריחני, ומצא אצל רש''י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שחש בריח - או שנחש בריח? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |