|
||||
|
||||
בחייך. זה נקרא התבגרות. כמו שהדחף לשחק בבובות לא נעלם בגלל לחץ חברתי, גם הנכונות להשקיע בלמידה רצופת תסכולים לא צריכה גורם חיצוני כדי שתדעך עם השנים. בגיל ההתבגרות היצור האנושי כבר אמור לדעת את מה שנחוץ לו לצרכי קיומו באופן חיוני, וההשקעה שלו בלימוד (ומשחק) פוחתת לטובת עניינים אחרים. סטטוס חברתי, מין וכיו''ב. |
|
||||
|
||||
כלומר, כבר מגיל 16 נאמר היית מצפה לראות אנשים חסרי סקרנות וכבויי עיניים? ומה עם פונקציות כמו צייד, חיפוש ומציאת מקורות מזון חדשים, נדידה ועוד? וגם: מה גורם לחלק מהאנשים להישאר סקרנים ותאבי למידה, ומה הורג את הסקרנות אצל אחרים? האם זה רק מטען גנטי? (טוב, התשובה שלך ידועה לי). |
|
||||
|
||||
לא, אבל לא הייתי מחפש יותר מדי סיבות נסתרות לדעיכה של החשק הראשוני ללמוד ולהתנסות. |
|
||||
|
||||
הן לא כאלה נסתרות :-) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |