|
אף אחד משניהם. בגלל פגם בסיסי באישיותי (ובאישיות של הרבה אחרים שאני מכיר) יש דברים שאם לא היו מכריחים אותי לעשות לא הייתי עושה אף פעם. אני לא חושב שהייתי קורא מיוזמתי את ביאליק, טשרניחובסקי, שלום עליכם, סופוקלס, שייקספיר, שואו או טולסטוי, אני כמעט בטוח שלא הייתי יותר מאשר מרפרף בתהילים, ישעיהו, ירמיהו ועמוס, אני בטוח לחלוטין שלא הייתי יודע מתי קמה בבא ואיזו מציאה קטנה היא הבבא מציעא, וככל הנראה הייתי יודע מעט מאד על ההיסטוריה של האנושות בכלל ושל עם ישראל בפרט. כל אלה מהוים חלק חשוב מההויה שלי כבן-אדם.
דוקא לגבי התחומים שמעניינים אותי בית הספר לא הביא לי כמעט שום תועלת, מלבד החשיפה הראשונית לחלק1 מהתחומים האלה.
עכשיו אולי תטען שלא נכון להעניש את כל ילדי ישראל הרכים בגלל פגם באישיות *שלי*, וזה היה נכון אם הייתי חריג בעניין הזה, אבל אני לא. _____________ 1- הידעת שסיימתי 12 שנות לימוד בלי שהשם "דארוין" הופיע אפילו פעם אחת בחומר הלימוד?
|
|