|
||||
|
||||
כן, אבל מה אם המבנה הפיננסי של הענף הזה בנוי בצורה כזאת שזה קשה עד בלתי אפשרי להתמקד ביצירה איכותית ? אולי החליפות הם לא הבעיה, אלא תוצר הלוואי של צרכן רדוד ועלויות נלוות גבוהות, שיוצרות מצב שבו רק ל"מק'דונלדס" הטלביזיוני יש סיכוי לשרוד ? |
|
||||
|
||||
קולנוע, ספרות, תיאטרון ומוזיקה לא באותה סירה? יש קהל ליצירה איכותית, פשוט לא גדול כמו לתכניות הפופוליסטיות. דווקא במציאות של זנב ארוך גם בטלוויזיה, אפשר לספק מספיק תכניות איכותיות למי שמעוניין, בלי הצורך הנוכחי ללקט אותן מבין הררי הזבל. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. ייתכן שיש באופן יחסי יותר קהל ליצירה ספרותית איכותית מאשר טלביזיונית. יכול להיות שעלויות ההפקה וההפצה במדיום הטלביזיוני גבוהות באופן יחסי מעלויות הכתיבה וההפצה של ספר. |
|
||||
|
||||
הצרכן הרדוד (גם אני לפעמים כזה!) תמיד היה, תמיד יהיה ותמיד יקבל את מה שהוא רוצה. זה בסדר (כך זה גם בספרות ובקולנוע). הבעיה העיקרית במדיום הטלביזיוני איננה היות הענף מסחרי, אלא ה-Broadcasting. אם הצרכן יוכל לבחור תכנים בצורה פרטנית (ברמת פרק בסידרה ולא ברמת חבילת ערוצים) ולהחליט לבד מתי לצפות בהם, אני מעריך שרמת התכנים תעלה לרמה הרצויה בה הרוב אמנם נשאר מק'דונלדס, אבל גם יש מספיק היצע למסעדות גורמה. אני מאמין שכן יש כוח קניה (לא ענק, אבל גדול מספיק) שיצדיק יצירה טובה ע"י יוצרים שאוהבים את מה שהם עושים (ולא רק את מה שהם מרוויחים). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |