|
סיפור אמיתי: לפני כמה שנים נסעתי עם אישתי והילדים ביום שבת בבוקר (לפני שמונה) בכביש שמוביל מבית שמש לשער הגיא. בבית שמש הכביש נהפך מחד מסלולי לדו מסלולי, וקצת אחרי הכניסה לעיר, הוא הופך בחזרה לחד מסלולי. בבית שמש עברנו לנתיב השמאלי (על מנת לעבור איזה זקן שלא שייך לסיפור) ואז הופיע מאחורינו מכונית (פורד פיאסטה תכלת) שנסעה במהירות גבוהה בהרבה מהסביר והמותר, עקפה את הזקן משמאל, חתכה לימין והתחילה לעקוף אותנו מימין. הבעיה היתה שזה היה במקום בו הנתיבים משתלבים. כמובן שהמכוניות נפגשו זו בזו, והאוטו שלנו נשרט. הפיאסטה המשיכה לסוע כאילו כלום. יום שבת בבוקר, בית שמש, אין מה לעשות. ממשיכים לסוע. שלוש קילומטר אחר כך, ראינו ניידת של משטרת התנועה. חשבנו לעצמנו: איזה מזל, גם להוריד את המופרע מהכביש לפני שהוא יהרוג מישהו, גם לעשות מעשה טוב, גם להראות לילדים אזרחות טובה. אז הלכנו לניידת, נתנו להם את הפרטים של הרכב, וביקשנו מהם שיטפלו בנושא. נחש מה היתה התגובה של השוטרים? להתחיל מרדף? להודיע בקשר לניידות בכביש ירושלים תל-אביב לחפש אחרי הרכב הזה (ביום שבת בבוקר אין הרבה רכבים בכביש ירושלים תל-אביב, ובטח שלא הרבה פורד פיאסטה תכלת עם שריטה חדשה בצד שמאל)? מה פתאום. "תבואו ביום ראשון לתחנה ותמלאו דו"ח תאונה לביטוח". זה התגובה של המשטרה. ככה הם משתדלים לטפל בתופעה.
|
|