|
||||
|
||||
א. התכוונת להגיד שעליי להוכיח שבמגרש הכדורגל הם כן הרוב. ב. זה שש טענות. הנה "הוכחות": רוב: 1. "מופרעים" נקבע ביחס לנורמות הבטיחות בחברה. בחברה שלנו מאמינים שמי שנוסע במהירות של מאה וחמישים קמ"ש באוטוסטרדה מסכן את הנוסעים האחרים, בחברה דמיונית עשויים להאמין שהוא מעכב אותם. מעצם ההגדרה, לא יכול להיות שהרוב מופרע, אלא אם גם מקבלים שהרוב צבוע לגמרי ועיוור לחלוטין לדבשתו שלו. 2. ביקרתי בים הרבה פעמים, ומעולם לא נפגעתי או חזיתי באדם שנפגע מהתנהגותו של אחר. ההתנהגות שם נראתה לי דומה למדי להתנהגות ברחובות, ושם, כשפה ושם מתפתחת תגרה, מישהו מזמין משטרה. 3. נפלט בלהט הרגע שבמגרש הכדורגל המופרעים הם הרוב. אבל ההתנהגות שם הרבה יותר מופרעת מברחוב. ואם תרצה להשתמש בסעיף 1 שלי, ולדבר על נורמות שונות שיש במגרש הכדורגל, אענה לך - נכון מאוד. והנורמות שלי הן כך וכך, ולא הייתי לוקח ילד למקום שבו הנורמות שונות כל כך. הבלגה: 4. בכביש יש שוטרים. 5. ראה סוף סעיף 2 - משטרה. 6. הרוב המוחלט של האוהדים לא עוזב את האצטדיון כשרעיו פוצחים בקריאות גזעניות, עקירת כסאות, וכדומה. אני מקבל דמיון, ברמות שונות, בין כל שני ענפים שדורשים מחשבה, ושהתחדדות באחד מביאה כנראה לשיפור כלשהו גם בשני. אני לא מקבל (אבל בנושא הזה, הפתיחות שלי לעמדתך רבה יחסית) שיש דמיון רב במיוחד בין, נגיד, שחמט וניהול משא ומתן, או שחמט והצלחה חברתית, או שחמט וניהול קבוצת כדורגל. 1. הטענה הייתה שבכדורגל יש מסרים אנטי-חינוכיים רבים וקשים. למיטב זכרוני, אבל אני לא לגמרי בטוח, לא אמרתי שאין *שום דבר* חינוכי בכדורגל. כשאתה משווה את קריאת פינוקיו לביקור באיצטדיון, אתה צריך להשוות את השקלולים של התועלת והנזק. פינוקיו אולי מלמד פחות על האנשים שמסביבך מאשר התרועעות עמם באצטדיון, אבל לאחרון יש מספר חסרונות שאין בראשון. 2. אתה מתעקש להתמקד בסרטי וספרי ילדים, שבשום שלב לא היללתי אותם. במקום, התמקד בבקשה בחוויות של מבוגרים, מדוללות בהתאם לילדים - ציור (למרות שהם כנראה לא יוכלו להתחרות בדאלי ובמגריט כבר בשנותיהם הראשונות), קריאה (גרסאות ילדים של רובינזון קרוזו), כדורגל (לשחק, לא לצפות, למרות שהם עדיין בערך בגובה של הכדור), טיפול באחיהם הצעירים (גם אם הם לא יכולים עדיין לפרנס אותם, והרבה ממה שהם יספרו להם יהיה שטויות). 3. אמרת, במילים שונות מאלו שבהן אשתמש כרגע, שילד לא יכול להבין ולהעריך דברים עמוקים כמו ספרות למבוגרים. אבל רגע, אם הוא מסוגל להבין ולהנות מהעומק הזה בכדורגל, מה מונע ממנו להבין את זה בסיפור או סרט טלוויזיה? משונה... אולי בעצם יכל להבין גם את הסיפור הזה, אם רק היו מציגים אותו בפניו? אני בטוח שרוב החבר'ה פה ידווחו שכשהיו בכיתה ב', הספרים באגף המתאים של ספריית בית הספר שעממו אותם עד דמעות, ושהם היו קוראים במקום את הספרים של כיתות ז' ו-ח' (או ו', אם גדלו במקום עם חטיבה). 4. כל חשיפה להתנהגות אנושית מציאותית, מלמד איך להתנהג בחברה אנושית. סיפורים מוותרים על המציאותיות ברמה כזו או אחרת, אבל מרוויחים את המגוון (לומדים יותר ממצבי קיצון שאליהם לא תגיע, מצפיה בפעם העשר-אלף בבישול חביתה). [וכרגיל: אני לא מסכים לא עם ההתמקדות שלך בספרי ילדים, ולא עם ספרי הילדים הספיציפיים שאתה בוחר. למה שלא תתייחס בהשוואותיך ליותר מציאותיים, כמו למשל ההוא על הילד העיוור שמסופר מהזווית של הבחור שמתחיל עם אמו הגרושה?] למען האמת, אני לא זוכר אם אי-פעם ראיתי את במבי. אבל אני מכיר את הסיפור. זה נגמר (ספוילרים...) בבריחה שלו דרך היער הבוער? בכל אופן - אם אתה רוצה דוגמה לסדרה שאני לא מזדהה בה עם אף דמות [בעצם, אולי עם קרלוס?], אבל צופה בה באדיקות - Desperate Housewives. תקן אותי אם אני טועה, אבל לא התכוונת לקחת ילדים בני שנתיים איתך לאצטדיון, נכון? אז בני כמה? חמש? שש? בגיל הזה, הם כבר יכולים להבין משהו מעט יותר מורכב מבמבי, ולהנות גם מבלי להזדהות. "(ואם יש כזה, הוא מתבקש להגיב כאן מתחת)" - כבר אמרתי שהייתי בעד גרגמל. לא כי אהבתי אותו, אלא כי נמאס לי לראות את הדרדסים מנצחים. עדיין, צפיתי. כנראה שהיה מספיק מעניין גם בלי הזדהות. |
|
||||
|
||||
1. מופרע הוא לא מי "שנוסע במהירות של מאה וחמישים קמ"ש באוטוסטרדה", אלא מי שנוסע במהירות של מאה וחמישים קמ"ש במחנה יהודה, מי שחושב שצריך לבדוק איך זה לסוע בכל הנתיבים האפשריים, ואם אפשר בלי לאותת. מי שחושב שזכות קדימה זה לאומואים. מי שחושב שהוא יכול לחנות באמצע הרחוב... 3. היית פעם במגרש כדורגל? 4. גם במגרש כדורגל. 6. זה לא נכון. 1. כן, אתה כל הזמן מדבר על "חסרנות", אבל אנחנו עדיין מחפשים כאלה. 2. הטענה שלי היא שלילדים הליכה לאצטדיון כדורגל חינוכית כמו הליכה לספרית ילדים או סרט ילדים. אם זה מקובל עליך, עשיתי את שלי, אם לא, תסביר למה. אין לי כוונה להעלות טענות חדשות. 3. אתה הולך לתת לילד שלך את "סיפורה של גיישה" בגיל חמש? 4. אבל המגוון קיים גם במשחקי כדורגל. וגם המציאותיות. איזה ילד עיוור? לא ראיתי את במבי עד הסוף. אתה מתכוון להראות את Desperate Housewives לילד בגיל חמש? בגיל חמש הם יכולים להנות ממשחק כדורגל בלי להזדהות. אני לא חושב שבמבי לא מורכב. "כבר אמרתי שהייתי בעד גרגמל" וכבר אמרתי לך שלא היית בגיל המתאים. |
|
||||
|
||||
1. חתכת במפתיע מהנושא, מבלי לאותת. 3. גם באושוויץ לא הייתי. יש תמונות, יש סרטים, יש עדויות של אנשים. אפשר לגבש דיעה גם מבלי לחוות על בשרך שלך. 4. אבל במגרשי כדורגל יש חזירות חוקית - לא משהו ששוטר צריך לעצור, אבל לא משהו שהייתי רוצה שהילד ילמד לחקות. 6. ברצינות? אף פעם לא שמעתי מישהו שסיפר שעשה זאת. 1. כרגע אנחנו דנים לעומק באחד מאותם חסרונות - החשיפה להתנהגות לא ראויה, הבלגה עליה מצידם של האנשים היותר מתורבתים, והנאה פאסיבית מצידם של רבים אחרים. 2. להזכירך, אמרתי שספרים וסרטים חושפים למגוון רחב ועמוק יותר של חוויות אנושיות. אתה ענית עם דוגמה של ספרים וסרטים צרים ורדודים. אני עניתי שאמנם יש כאלו, אבל יש גם עמוקים ומגוונים, מה שהופך אותם ליותר חינוכיים מצפייה במשחק כדורגל. יתרון לדורפל; תורו של אלמוני להגיש. 3. מה הקשר?! 4. המגוון *לא* קיים בכדורגל, והלמידה שנעשית בעזרתו על החוויה האנושית שקולה לאחת שבצפיה באנשים שונים מטגנים חביתה. יהיה יותר משכיל לצפות בשלושה אנשים מבצעים אלף פעולות, מלצפות באלף אנשים מבצעים שלוש פעולות. אם הייתי זוכר את שמו של הספר, הייתי נוקב בו כבר מקודם. מצטער, לא זוכר. אני מתכוון להגיד שהנאה ללא הזדהות היא אפשרית. נתתי את הדוגמה גם דרך סדרה שהיא במובהק לילדים (הדרדסים), וגם דרך אחת שהיא במובהק למבוגרים. "וכבר אמרתי לך שלא היית בגיל המתאים" - מה הגיל המתאים לביקור ראשון באצטדיון? אני יכול לתת לך סדרות מתאימות לגיל ההוא שנהנתי לצפות בהן, אבל הייתי בעד הרעים. |
|
||||
|
||||
1. איפה? 3. מערכון של הגשש זה לא עדות. 4. על מה אתה מדבר? 6. כי כל הידע שלך על עולם הכדורגל בא מסטיגמות. 1. חשיפה להתנהגות לא ראויה? זה לא אתה מי שכתב "האלימות עצמה היא לא מה שמפריע לי. אלימות היא חלק מהחיים"? "הבלגה עליה מצידם של האנשים היותר מתורבתים" להפך, אם אתה אבא מתורבת, אתה יכול להראות לילד שלך איך לא מבליגים על התנהגות לא ראויה (כמובן שבשביל זה תצטרך ללכת למשחק כדורגל שאתה יודע שתהיה בו התנהגות לא ראויה ולבחור במקום בו אתה יודע שצפויה ההתנהגות הלא ראויה. מנסיוני הדל, בנסיעה קצרה בכביש ישראלי ממוצע תוכל למצוא את ההזדמנות בהרבה יותר קלות, ולכן אני בוחר לשבת איפה שאין התנהגות לא ראויה) 2. לא עניתי עם "דוגמה של ספרים וסרטים צרים ורדודים" עניתי עם דוגמא של ספרים וסרטים פופולרים לילדים בגילאי חמש. אגב, אליס זה "רדוד"? יש לך סרטים וספרים אחרים (לא שוגון וסיפורה של גיישה)? 3. הקשר הוא שלילד בן חמש נותנים ספרים לילדים בני חמש, והספרים שנמצאים על המדפים של המבוגרים או של הילדים הבוגרים לא שייכים לדיון. 4. מגוון הרגשות קיים בכדורגל. כבר סגרנו על זה. 5. אם הנאה ללא הזדהות היא אפשרית, מה הבעיה שלך בזה שמישהו יהנה מכדורגל ללא הזדהות? 6. "מה הגיל המתאים לביקור ראשון באצטדיון?" אני חושב שארבע, אבל כנראה שלא למשחק שלם. |
|
||||
|
||||
הדבר הבולט ביותר בכל תגובותיך בנושא זה הוא עוורון קומפולסיבי אדיר ביחס לכדורגל, כך שאין כאן סיכוי לשום דיון ממשי. |
|
||||
|
||||
1. בסעיף הזה דיברתי על כך שמעצם הגדרת "מופרעות", לא יכול להיות שרוב האוכלוסיה מופרעת. אתה התעלמת לגמרי, והגדרת שרירותית נהיגה מופרעת בצורה שאפשר להבין אותה או כלגמרי סרקסטית - ובלתי רלוונטית, או כרצינית - שהערכים הספיציפיים שלך הם אובייקטיביים, ושגם אם אתה תהיה היחיד שחי לפיהם, אז כל האנושות מלבדך היא "מופרעת". 3. אני לא יודע על איזה מערכון של הגשש אתה מדבר. 4. בכביש, הדרך החכמה היחידה שלא להבליג על התנהגות פרועה היא לדווח למשטרה, ובטווח הארוך יותר, להצביע לפוליטיקאים שמעוניינים להגביר אכיפה של החוקים הרלוונטיים. זה אכן נעשה. לא חוקי או חכם לצאת ולהתעמת עם הנהג, והדרת רגליך מהכבישים לא תפסיק את הפראיות של המופרעים, אלא רק תקל עליה ותעודד אותה. במגרשי הכדורגל, לעומת זאת, אפשר להתרחק מהמופרעים, להעיר להם, להוקיע אותם, לדרוש מהמועדון שלא להכניס אותם, וכן הלאה. אבל לא עושים זאת. הנוכחות של שוטרים הן במגרשי הכדורגל והן בכבישים לא אומרת שבכביש ובמגרשים יש אותה מידה של הבלגה על התנהגות פרועה. 6. לא מסטיגמות. הכרתי בחיי הרבה אנשים שאהבו כדורגל. שמעתי פה ושם ברדיו אנשים שמדברים על כדורגל. היחידים ששמעתי מדברים על משהו דומה בכלל לתופעה עזיבת המגרשים בעקבות התנהגות חזירית בה, הייתה של אנשים שאמרו שהם פשוט לא מגיעים לשם יותר בגלל שזה מגעיל ומכעיס אותם. כלומר, כאלו עדויות שמצדדות בטענותיי, לא בטענותייך. 1. התכוונתי להגיד, אם אני זוכר נכון את ההקשר, שלא מפריע לי שילדים ידעו שיש אלימות בעולם. לא מעוניין להגן עליהם מהאמת. אבל לעודד אצלהם אלימות סתמית כנגד חפים מפשע שבאו להרוויח את לחמם מריצה על הדשא, או שבאו לראות משחק ונופפו בדגל של הקבוצה היריבה, זה לא משהו שהייתי רוצה. ההבדל מובהק. מדבריך עולה ההמלצה לקחת את הילד שלי למשחק כדורגל, רק בכדי לעזוב בהפגנתיות כשההתנהגות הלא ראויה הצפויה בוא תבוא. אני מוכן לשקול את זה. 2. ענית עם ספרים פופולריים שהם צרים ורדודים, ושאלת "מה כבר לומדים על החיים מזה, שלא לומדים מכדורגל?" דוגמאות יש לרוב, אבל מאחר ועברתי זה מכבר את גילאי העשרה, שלא להזכיר את גיל חמש, אינני זוכר דוגמאות רבות. דוגמה אחת היא הספר על הילד העיוור, שהייתה לו חברה עולה חדשה, שאמא שלו הייתה גרושה, ושכל הסיפור נכתב מזווית הראייה של אביו החורג (לעתיד - הוא רק מכיר את אמא שלו במהלך הסיפור), ספר שקיבלתי במתנה איפשהו בסביבות גיל שבע או שמונה, כנראה. 3. קיבלת (לפני הודעות רבות) תשובות לנקודה הזאת. 4. לא נכון. 5. כשתשלם עשרות עד מאות שקלים על כרטיסי כניסה לך ולילדך למשחק בין שתי קבוצות שאת אף אחת משתיהן אתה לא אוהד, נדבר, אוקיי? |
|
||||
|
||||
לא התכוונתי להתערב אבל אני חייב להגיב הייתי במשך חיי בעשרות רבות של משחקי כדורגל וצפיתי במאות רבות בטלוויזיה. מעולם! לא הייתי עד לארוע אלימות בביקורי במגרשי הכדורגל שכלל יותר מדחיפות קלות וקללות וגם זה לעתים רחוקות יחסית. על חוף הים, בתור לקולנוע ועל הכביש הייתי עד לסוגי אלימות דומה ואף יותר. נכון שיש אנשים אלימים שהולכים לראות כדורגל. כדורגל הוא גם משחק יצרי שאוהדים מגיעים בו לרמת רגשות גבוהה מזו שהם רגילים לה. זה יתרונו של המשחק ולעתים רחוקות מאוד זה גם הסיכון שבו. אבל בשורה התחתונה הוא לא פחות חינוכי משאר סוגי תרבות הצריכה הפופולריות ולדעתי אף יותר מרובן. הזכרתי בדיון אחר פרויקט חינוך שעסקתי בו. תתפלא עד כמה אנשי חינוך מעודדים שיתוף ילדים ונערים בפעילויות ספורטיביות בכלל ובכדורגל בפרט - זה מעודד עבודת צוות, התמדה, התמודדות עם מגוון רגשות ועוד. זה גם מכניס את הנערים למסגרת מחייבת שעשויה למנוע מהם לקחת סיכונים שאלמלא כך יתכן והיו לוקחים. |
|
||||
|
||||
למה לא התכוונת להתערב? לא הייתי עד לאלימות שכזאת בתורים לקולנוע, בכביש או על חוף הים, אבל ראיתי בטלוויזיה איך מתנהגים אוהדי כדורגל מסויימים, והם החבר'ה שלא מפספסים משחק. "תתפלא עד כמה אנשי חינוך מעודדים שיתוף ילדים ונערים בפעילויות ספורטיביות בכלל ובכדורגל בפרט" - אני לא אתפלא בכלל, אבל זה גם לא ישנה את דעתי בנושא הנידון בכלל. אנחנו מדברים על צפייה בכדורגל, לא על משחק כדורגל, שהוא פעילות מכובדת, בריאה ולרוב גם מהנה. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע למה הוא לא התכוון להתערב, אבל אני נמנעתי להתערב בגלל הבורות והסטראוטיפיות שאתה מפגין ביחס לכדורגל. דיון אתך בנושא הוא חסר טעם ואבוד מראש. אבל שתי הערות: אם כדורגל1 הוא כדבריך "פעילות מכובדת, בריאה ולרוב גם מהנה", אז לצורך קיומו דרוש קהל. כדורגל, כמו תיאטרון, דורש צופים כחלק אינהרנטי מקיומו2. ובעניין האלימות והסכנה: גם אם נקבל את טענתך לאי קבילות ההשוואה עם הכביש (בו הסכנה מובנית בעצם הפעילות, ולא נלווית אליו מסיבות חברתיות או פסיכולוגיות) בלוי בפאבים ובמועדונים הוא מסוכן הרבה יותר מבלוי ביציעי מגרשי הכדורגל, גם אבסולוטית וגם יחסית, ועדיין אינו נתפס כ"צורת בלוי של בבונים". ___ 1 משחק פעיל, לא צפיה 2 נכון שפה ושם תמצא ילדים משחקים כדורגל במגרש שכונתי ללא קהל, אבל בשכיחות לא נמוכה (ודאי שיחסית למספר המשחקים הנערכים מול קהל רב) תמצא גם ילדים המשחקים בהצגה ללא קהל. |
|
||||
|
||||
אאוץ', מעליב. יכולת לתקן אותי. בתור התחלה, תוכל להסביר איזו בורות אני מפגין ביחס לכדורגל, או למה אתה חושב שאני אטום לגמרי להסברים. "אז לצורך קיומו דרוש קהל" - על מה אתה מדבר?! כילדים, לא נזקקנו לקהל. אני אף פעם לא הרגשתי בחסרונו של הקהל. איזה צורך יש בקהל? (וגם אם שיחקנו בפיראטים, לא שיחקנו ב"שחקנים שמציגים הצגה על פיראטים", ואף פעם לא קדנו בפני הקהל הדמיוני.) לא קראתי לצפייה בכדורגל "צורת בילוי של בבונים", וגם אמרתי, מוקדם יותר בדיון, שיש אנשים שאני מכבד שהם צופי ואוהדי כדורגל. אף אחד לא הציע לקחת ילדים למועדונים ופאבים, או ניתח אותם לעומק בעיתונים וברדיו, כאילו שהם פעילות אינטלקטואלית עמוקה וחשובה. בכלל, לא דנו בבילוי בפאבים. לך תדע, אולי דעתי בנושא דומה לדעתי על כדורגל? |
|
||||
|
||||
לא התכוונתי להתערב כי אני לא טיפוס מיסיונרי וכמו שרמזתי אי שם בתחילת הדיון, אתה לא נראה לי האדם שנעים לדון מולו בנושא כזה. בעיקר כי הגישה שלך נראתה לי מתחילת הדיון יהירה ומתנשאת |
|
||||
|
||||
לא עניתי לכל דבריו של אלמוני באופן ענייני ומנומס? ועל איזו יהירות והתנשאות אתה מדבר? |
|
||||
|
||||
לא התנשאות באופן ההתנסחות שלך אלא בתפישה הכללית שלך את הנושא. תראה, אני לא מבין באופרה אבל אני לא אבוא לאמא שלי ואגיד לה שכל מה שהיא עושה זה לראות נשים שמנות צורחות באיטלקית. אני מניח שכנראה יש בזה משהו שאני לא מבין. אתה נגשת לדיון הזה תוך אמירה חד משמעית שההנאה מכדורגל היא סוג של אוננות ואנחנו, אלו שאוהבים כדורגל ושאמורים לדון איתך, פשוט לא מספיק חכמים בשביל להבין את זה. ככה זה לפחות נראה לי מהתגובות שלך. עכשיו, ההתנשאות הזאת היא לא רק כלפינו אלא גם כלפי כל אותם מאות מיליונים (מיליארדים?) שאוהבים כדורגל, ביניהם גם אנשי רוח ומנהיגים דגולים משתי המאות האחרונות. מבחינתך כולם כנראה טיפשים ורק אתה מבין את המהות האמיתית של הכדורגל. מי שרואה דברים שמעבר לכך רק משלה את עצמו. |
|
||||
|
||||
אבל אם אתה יודע לנגן על עשרה כלים שונים, ואתה אוהב מוסיקה באופן כללי, וגם אוהב סיפורים, וגם דובר איטלקית, וגם אוהב נשים, ואתה לא נהנה מאופרה, זה לא יהיה לגמרי בלתי מבוסס כשתטען, למשל, שהאוזן והמוח האנושיים לא בנויים בצורה שמאפשרת הנאה מוסיקלית מאופרה (דוגמה היפותטית לגמרי, שאני לא מסכים איתה בכלל), ושההנאה היא 99% מהסטיגמה התרבותית שצמודה לאופרה, ו-1% מהעלילות הבנאליות. אם נחזור אליי - אני יודע לשחק כדורגל, כדורסל, פינג-פונג, תופסת, כדורעף, מחבואים וכו' (לא היטב באף מקרה, דרך אגב). וצפיתי בכדורגל בניסיון להבין ולהנות פעמים רבות. עם ראש פתוח בגילאים מבוגרים, ומתוך כוונה נחושה ללמוד לאהוב את זה בגילאים צעירים. אתה לא יכול להגיד שאני פשוט לא מכיר, ושאני ניזון רק מסטיגמות. גם דורון לא יכול להגיד את זה. יש לי תמונות מרשיעות שלו. "אלו שאוהבים כדורגל ושאמורים לדון איתך, פשוט לא מספיק חכמים בשביל להבין את זה" - את זה לא אמרתי, בדיוק כמו שאני לא אומר שכל מי שלא מסכים איתי בכל נושא אחר הוא פשוט לא מספיק חכם בכדי להבין שאני צודק. אוננות זה אחלה. אבל זה לא "חינוכי". זו סתם פעילות שחוזרת על עצמה ללא וריאציה ראויה לשמה. למה אתם חושבים אחרת ממני אני לא יודע, אבל שזה בגלל שאתם סתם טיפשים, את זה לא אמרתי. אם הייתי חושב ככה, לא הייתי מנסה לנהל איתכם דיון בנושא. זה לא עקרוני, אבל - מיליארדים (ברבים?!) זו הגזמה פרועה. "מבחינתך כולם כנראה טיפשים ורק אתה מבין את המהות האמיתית של הכדורגל" - יותר מפעם אחת אמרתי שהם לא טיפשים. אתה עושה לי עוול. |
|
||||
|
||||
מתנצל. אנסה שוב להסביר למה התכוונתי התחושה שקיבלתי לפי התגובות הראשונות שלך היא שכדורגל הוא נחות בעיניך על פעילויות אחרות שהן 'חינוכיות' או 'עמוקות' (1) יותר ושכל הסבר שניתן לך על המורכבות, הגיוון וכל מה שמיוחד במשחק הזה עובר 'מעליך' או 'מתחתיך'. לא טענת שכדורגל אינו משחק מהנה אלא שההנאה ממנו בנאלית. כל מי שלא חושב שהיא בנאלית פשוט 'שבוי' בעיניך בקונספציה מוטעית. לסיכומו של עניין היה נראה שיותר משאתה מנסה להבין מה מיוחד בכדורגל אתה מנסה להסביר למה למרות הכל המשחק בנאלי ולא מעניין 'באמת'. כל מה שכתבתי כאן היא התרשמות שלי מסגנון הדיון שלך ואם כוונותיך הן אחרות, אני שוב מתנצל (1) כל הנושא החינוכי עלה רק באמצע הדיון, אם אני זוכר נכון בתחילתו התגובות שלך היו בוטות יותר ודיברו על חוסר התוחלת שבצפייה בכדורגל (אוננות וכד') |
|
||||
|
||||
אני מצטרף לדבריך. ___ ולדורפל: אל תאיים. שום תמונה בת 30 לא תפחיד אותי. |
|
||||
|
||||
___________ מה עם תמונה של בת 30? |
|
||||
|
||||
--- כלומר, לא אכפת לך שאפרסם? לא חשבתי אחרת... |
|
||||
|
||||
דייק - אמרתי שההנאה *מהצפיה* בו היא בנאלית. "כל מי שלא חושב שהיא בנאלית פשוט 'שבוי' בעיניך בקונספציה מוטעית." - וזה לא נכון לגביך ולגבי כל מי שלא מסכים איתך לגבי איזו מדיעותיך, כמו למשל הדרך הנכונה להתמודד עם איום הקסאמים? "לסיכומו של עניין היה נראה שיותר משאתה מנסה להבין מה מיוחד בכדורגל אתה מנסה להסביר למה למרות הכל המשחק בנאלי ולא מעניין 'באמת'." - זה אכן מה שעשיתי. יש לי דיעה, ואני מציג אותה. זה לא אומר שאני לא פתוח לשינוי דעתי. (1) - איך שאני זוכר את זה, הדיון התחיל מהערה אגבית שלי לגבי החינוכיות שבלקיחת יורש העצר למגרש כדורגל, והגיעה להשוואה לאוננות רק כשטענתי שכדורגל פונה לאותם רגשות ויצרים בודדים בכל פעם באותה צורה. |
|
||||
|
||||
1. "כל מי שלא חושב שהיא בנאלית פשוט 'שבוי' בעיניך בקונספציה מוטעית." - וזה לא נכון לגביך ולגבי כל מי שלא מסכים איתך לגבי איזו מדיעותיך, כמו למשל הדרך הנכונה להתמודד עם איום הקסאמים?" לא, זה לא נכון כאשר ישנו נושא בו אני פחות מתמצא (ותאמין לי, למרות ההודעה הקודמת שלך, אתה לא מתמצא בכדורגל). אם אתה לא מבין את כוונתי, אתה מופנה שוב לדוגמת האופרה. 2. אני מציע שתקרא שוב את תגובה 463406 שלך ותראה למה אני מתכוון מתנשא (נסה לקרוא אותה כמו שאני, כחובב כדורגל תופס אותה) ואז גם את תגובה 464085 שלך ותראה איך על כל נקודה מקורית שלך, שנובעת בעיני בעיקר מסטריאוטיפים מוטעים, ניסו לענות לך באריכות ובסבלנות (שלי למען האמת אין) ואתה לא הראית בשום חלק מהפתיל איזושהי פתיחות לאפשרות שאולי, בכל זאת, קיים איזה משהו בכדורגל שאתה פשוט לא הבנת עד היום ואולי תבין מדוע האמירה שלך שאתה פתוח לשינוי דעתך מוטלת בעיני בספק |
|
||||
|
||||
לא רוצה להאמין לך מבלי שתספק לי הסבר משכנע או דוגמה שתוכיח לי שההתמצאות שלי בכדורגל איננה מספיקה לשם גיבוש דיעה. ביקורת != התנשאות. |
|
||||
|
||||
לדיון על כדורגל לא בא להיכנס כ- ע. טוחן שלישי במטחנת המים שפועלת כאן בפתיל. אני חושב שהאלמוני הסבלני נתן הסברים ודוגמאות למכביר, כאשר נראה שאף אחת מהן לא חדרה את מעטה הדעה המגובשת שלך. לדעתי, יש לך התמצאות מספיקה לגיבוש דעה (כמו שגם לי יש דעה על אופרה, חינוך וכד') אבל מעט ענווה ופתיחות בניסוח התגובות שלך לא תזיק, לעניות דעתי. מכיוון שלא התכוונתי לפתח דיון על הסגנון האישי שלך אני חושב שכדאי שנסיים בזאת. בכל מקרה הכוונה שלי הייתה להביע ביקורת בונה ולא להתנשא מעליך |
|
||||
|
||||
תמיד מרתק איך ששני אנשים יכולים לתפוס את אותה הסיטואציה בדרכים הפוכות לגמרי. |
|
||||
|
||||
רוצים תמונה! רוצים תמונה! |
|
||||
|
||||
תנוח דעתך: אילו היו מצלמות דרך קבע בכביש, בחוף הים ובתורים לקולנוע, גם באלו היית מגלה התנהגות ברברית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |