בתשובה לאיציק ש., 15/11/07 15:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פירושו של דבר שאם בעבור אותה אוכלוסיית מוצא התלמידים שלך מצליחים כפליים משלי, השכר שלך יהיה כפול משלי. רוצה חינוך ערכי ? כנ"ל לגבי התנדבות (באמת התנדבות, לא "התנדבות" נוסח מערכת החינוך), שיעור מגוייסים, שיעור מתנדבים ליחידות מיוחדות, שיעור בעלי התיקים הפליליים (בהיפוך סימן) וכו'. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה נותן תגמול עבור התנדבות, היא כבר לא תהיה ''באמת התנדבות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגמול למורים על התנדבות של תלמידיהם, אם הבנתי נכון. (נראה לי שאת פעילויות ההתנדבות שלי בתיכון הייתי מייחסת דווקא לחינוך הבלתי פורמלי בשילוב חינוך מהבית. למחנכת שלי בתיכון, נחמדה ככל שתהיה, לא היה שום קשר לזה מעבר לעובדה שהיא מעולם לא הפריעה לי להחסיר לימודים בשביל אירועים כאלו ואחרים שדרשו את נוכחותי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שלעובדה שמעברה לא היה קשר, לה עצמה היה קשר משמעותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למחנכת שלך בתיכון, היה קשר לזה בעובדה שהיא מעולם לא הפריעה לך להחסיר לימודים בשביל אירועים כאלו ואחרים שדרשו את נוכחותך. העובדה שהיא מעולם לא הפריעה לך להחסיר לימודים היא לא מובנת מאליה. ___ סתם פרט אקדוטאלי: בבית הספר בו (כבר לא) למדתי נענשו חברי על העדרות בלתי מוצדקת מהלימודים כאשר נסעו (מחיפה) לירושלים להשתתף במחאתו של מוטי אשכנזי לאחר מלחמת יום הכפורים. (כן, אני יודע, זה מעיד בעיקר על גילי המופלג). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה רעיון חולני, או שהמורים יעבירו חלק מהתגמול לתלמידים ה''מתנדבים'' או שהם ינסו לשטוף להם את המח. אני לא רוצה שהילד שלי ילמד אצל מורה שיקבל תגמול עבור התנדבות שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמראה שיש בעיתיות עם הרעיון של תגמול על פי ביצועים. אני חושב שנגלה שבדיוק אלו שהם בעד הרעיון של תגמול על פי ביצועים הם אלו שיתרגזו כאשר ישמעו על אילו קריטריונים מדובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מהם כאלו שמנסים לשטוף את מוחם כבר היום מסיבות יותר "טהורות"? (אני נגד חינוך להתנדבות בכלל, ונגד תגמול של מורים שתלמידיהם מרבים להתנדב בפרט.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרגע שהסכמנו על השיטה, הקריטריונים אותם מנסים להשיג הם כבר עניין סובייקטיבי התלוי בעיקר בהשקפת העולם והערכים. כלכלן ירצה לתגמל מורים ע''פ המשכורות של תלמידיהם בעבר, ספרטני לפי כמות הראשים שהם התיזו. הנקודה היא קודם כל להשיג שליטה יעילה על הערכים המוחדרים לנוער (להבדיל מהעדר שליטה והעדר החדרת ערכים כיום), מה ראוי לעודד זה דיון נפרד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי ההצעות שלך אינן יישימות, לדעתי גם אינן טובות . מי יחלק את בתי הספר על פי אוכלוסיות מוצא? זוג של אשה ממוצא מרוקאי שנשואה לגבר ממוצא פולני למשל. תחלק על פי הכנסות? על פי הממוצע בישוב מסויים? הרעיון העומד בבסיס ההצעה יחזק את החזקים. בית ספר בישוב שיש בו הרבה פשע יקבל פחות תקציב? את המיגזר הערבי אתה מראש דוחק למטה (שעור ההתגייסות וכד'). אני שוב חוזר על הפזמון המשעמם שלי: האתיקה של התנהלות המימשל הישראלי לדורותיו אינו מתאים לתכניות הללו. הוא אינו מתאים כי האוריינטציה של המנהיגות שמנהלת את מדינת ישראל אינה לא בכיוון הניו יורקי ולא בכיוון הפיני. המימשל הישראלי מנהל את המדינה כאילו היתה עסק למטרות רווח והציבור הוא ציבור לקוחות שבוי או מתחרים. מה שמדריך את אלו שמנהלים את העניינים הוא שאם נגזר להוסיף כסף, צריך לנהל מאבק כדי שיהיה מה שפחות, ולנהל כמו מו"מ מסחרי. אם קראת את המאמר של סבר פלוצקר היום, הרווח (חסכון) איננו המוטיב העיקרי אצל יזמי הפרוייקט בניו יורק, הוא כן אצל מי שמנהל אצלנו את העניינים. ראשית, המיבנה בו מישרדים אינם מנהלים את כוח האדם שלהם אלא מנהל חיצוני- אלי כהן מהאוצר, מונע כל ניהול יזמי של המישרד. התשובה הפתטית "אבל האוצר אינו מאשר" מסבירה את הכל. בשביל מה יש תקציב למישרד? אז מסתבר שלשרד החינוך יש רק תקציב חלקי. שמעת איך המרצים הבכירים הסבירו את התנהגותה של אחת משלהם-שרת החינוך? "היא יודעת שאם היא תתישר עם האוצר, היא תקבל יותר כסף!". אנחנו כל כך התרגלנו ומוחנו נשטף שזהו המצב הטבעי והנכון שאיננו מבינים את גודל האבסורד. אתן לך דוגמא מתחום הרבה יותר פשוט מחינוך: באכיפת חוקי העבודה עוסקים בכל רחבי הארץ (עסקו עד השנה) נדמה לי בסביבות 20 איש. האוצר הגדיל את התקציב, האם הגדיל באותו היחס את התקנים? אינני יודע, אך יש דוגמאות לתכמון הזה שהוא אחד הגורמים לאי מימוש תקציבים ברוב משרדי הממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שב''אוכלוסיית מוצא'' האלמוני לא התכוון למוצא עדתי אלא ל''אוכלוסיית מוצא'' בעלת נתונים דומים בפראמטרים דומים. פירוש הדבר היא שאם הוא ואתה מלמדים שניכם בבתי ספר באותה שכונה, כלומר - התלמידים של שניכם באים ממשפחות בעלות סטאטוס חברתי-כלכלי-השכלתי דומה, והתלמידים שלו יצליחו יותר (יהיו יותר זכאי בגרויות, יותר מתנדבים, פחות מעורבים במעשי אלימות וכולי) - הוא יתוגמל בהתאם. אגב, לחלק את בתי הספר על פי מוצא עדתי, כפי שהבנת (בטעות, לדעתי) - אי אפשר. כבר כיום קיימת התמרמרות קשה כנגד בתי ספר דתיים וחרדים המפלים ואף מסרבים לקבל תלמידים ממוצא ספרדי וממוצא אתיופי. אילו היתה מדיניות אפרטהייד כזאת מוכרזת כמדיניות ממשלתית רשמית, הסערה החברתית שהיתה מתעוררת היתה שמה בכיס הקטן את מהומות ואדי סאליב ואת הפנתרים השחורים גם יחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון את איציק, הוא לא חשב שיחלקו את בתי הספר על פי מוצא עדתי; הוא פשוט חשב - ובצדק - שרבים מהם מחולקים כך ממילא. הרי רוב מוחלט של בתי הספר משרתים איזורים מוגדרים, וברבים מהאזורים האלה האוכלוסייה היא הומוגנית מבחינת מוצא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך תגובה 463612 של איציק: "לדעתי ההצעות שלך אינן יישימות, לדעתי גם אינן טובות . מי יחלק את בתי הספר על פי אוכלוסיות מוצא? זוג של אשה ממוצא מרוקאי שנשואה לגבר ממוצא פולני למשל. תחלק על פי הכנסות? [...] את המיגזר הערבי אתה מראש דוחק למטה (שעור ההתגייסות וכד')". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. לא שמתי לב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להציע פתרון שיותר קרוב לעקרונות ההצע והביקוש: 1. בתחילת כל שנה יפרסם כל בית ספר את המורים שילמדו את המקצועות השונים בכיתות השונות ואת המחנכים. בהתאם לזה, כל הורה יחליט לאיזה בתי ספר הוא מבקש לרשום את הילדים שלו (נגיד, שלושה בתי ספר, לפי עדיפות) ובתוך בית הספר לאיזה כיתות בכל מקצוע ולאיזה כתת אם. 2. לאחר סגירת הרשימה, בתי ספר שיהיו להם ברשימה יותר ילדים ממקומות, יבחרו באקראי איזה ילדים יתקבלו (אלה שלא יתקבלו, יעברו לבית הספר הבא, וכך הלאה). ילד שלא התקבל לאף בית ספר מאלה שהוא ביקש יתקבל לבית ספר הקרוב ביותר למקום מגוריו בו יש מקום. 3. בתוך בית הספר כל מורה שיהיו לו ברשימה יותר ילדים ממקומות יבחר את הילדים באקראי... 4. בסיום שנת הלימודים, משרד החינוך יפרסם עבור כל מורה ועבור כל בית ספר דו"ח של המפקח (בלי חלקים אישיים) וציונים ממוצאים של התלמידים. 5. כל מורה יקבל משכורת שתלויה גם במספר הילדים שנרשמו ללימודים אצלו, הציון הממוצע שלהם והציון שנתן לו המפקח וחוות דעתם של המנהלים שלו עליו בחמש השנים האחרונות. 6. כל שנה משרד החינוך יערוך reshuffle של חלק מהמורים, ככה שמורים "טובים" יעברו לבתי ספר "גרועים" וההפך (כמובן בהתחשב באזור מגוריהם של המורים, במידה ויהיה אזור חלש מאחרים, אפשר לתת למורים "חזקים" שיסכימו לעבור אליו תוספת relocation). כל מורה יעבור בית ספר לפחות פעם בעשור, ולא יותר מפעם בשלוש שנים בגלל ה-reshuffle. 7. ילדים שלא קיבלו את מבוקשם בשנה אחת, יקבלו עדיפות מסויימת בהגרלה של השנה שאחריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שצריך להקטין את משרד החינוך ולא להגדיל אותו. משום מה השיטה שאתה מציע אינה נראית לי ישימה. היא מורכבת מדי, נותנת יותר מדי כוח למשרד החינוך ומשימות שאינני בטוח שמשרד החינוך יכול לעמוד בהן. אולי כשמערך המורים ישתדרג, אפשר יהיה לבצע שינויים כל כך יסודיים. עקרונות ההיצע והביקוש ינועו בהכרח בכיוון שבו הטובים ילכו למקום שם משלמים יותר. אם הממשלה תציע שכר גבוה יותר באיזורים מועדפים, היא לא תוכל להתמודד עם בתי הספר במקומות האמידים; בעתיד הנראה לעין הממשלה איננה מסוגלת לתגמל בתי ספר בדרך שתאפשר תחרות הוגנת.אגב, השיטה שאתה מתאר, זה משהו כמו הדראפט בNBA . | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |