בתשובה לאשר הכפתור, 12/11/07 12:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ניתוח שירה הוא בהחלט חשוב, אבל לפעמים הוא מקנה לשיר אופי דידקטי מדיי. אולי לצורך הדיון שלנו כדאי יותר לדבר על מה שאהבנו בשיר מסוים או לא. התפוז שהגדרת אתה כיפיפה הוא בעיני אחד השירים הטובים ביותר שכתבתי. הוא פורסם בשעתו בגיליון של "הליקון", והוקרא לפני שבועות אחדים בפינה "בימת שיר" ברשת א' באופן מופתי למדיי ע"י שחקן תיאטרון. ובכלל - ניכר שיש לך אוזן חדה ורגישות גבוהה לשירה. אז אולי תגלה לי את שם ספרך? (נדמה לי שאפשר לשלוח לי מייל ישירות, מחוץ לדיון שמתקיים כאן). באשר למה שציינת לגבי מכירה של הספר למכרים, כמובן שלא לזה התכוונתי. מה שאתה עושה עם נתינת הספר כמתנה לעמית לעבודה הוא מצוין (ודע לך שמעטים עושים כמוך, וזו הברקה של ממש), אבל אני מתכוון יותר לזה שלעתים, בגלל שמדובר בספרי שירה, היד משחררת אותם מהר מדיי מרשותה. הספר הוא שלך, הוצאת עליו כסף, אתה צריך לקבל תמורה כספית על מכירתו. בברכה, אילן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא עניתי לך ישירות כי כבר נתתי תשובה על שאלה זו בתגובה קודמת. בכל מקרה אני לא מהביישנים... (הלינק הניצול האחרון...היכן הימים שהופעתי בכל חנות מקוונת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אני יכול להסביר למה תפוז 25 הוא בעיניי דרך נפלאה לספר סיפור בלי לתאר מהו הסיפור שקראתי בשיר? אני יכול רק לציין שהשימוש המשולש ורב המשמעות בשורש פ.ר.ס.ם שמוליך את השיר יפהפה בעיניי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה לפניך משורר שלא קרא בתשומת לב את אחת התגובות שלך. חשבתי שהצירוף "בפעם הראשונה" מתכוון לכך שזה הספר הראשון שלך. לא הבנתי שזהו שמו. עכשיו משבדקתי בלינק שצירפת, הבנתי את כוונתך. מחיר הספר הוא באמת זול, כך שעכשיו אני מבין מדוע השתמשת במילה 'ספרון', אבל ברור שלא הכמות יכולה להעיד על רמת השירים. בקישור יש דוגמא משיר מתוך הספר, נאה, וגם צילום הכריכה מסקרן אותי. אבל כדי לקנות ספר אני צריך לאחוז בו תחילה ואחר כך להחליט. לא שמעתי אודותיך עד כה. כאמור, אם תכתוב לי למייל ישירות - אם כמובן אתה רוצה - תוכל לספר לי קצת על מסלול היצירה שלך. בברכה, אילן. ובעניין הכתיבה על התפוז העשרים וחמישה, תרגיש חופשי לכתוב מה שאתה רוצה. אני חייב תיקון נוסף: התפוז שעליו כתבתי קודם הוא לא התפוז הזה. אבל גם זה מהטובים שבשיריי. בינתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמיד אומר שלהסביר שיר זה כמו להסביר בדיחה, בד"כ בלי שהבנת אותה בעצמך, אבל אנסה בכל זאת לתאר בקיצור מה קראתי בשיר (1)-עם המשורר וכוונתו המקורית הסליחה בהתחלה הוא והיא קרובים אבל לא ממש ביחד ואז היא 'מתפרסמת' והופכת כמוהו. עכשיו הם יהיו ביחד. השיר ממשיך לזרום עם המשמעות המקורית של המילה פרסום. עכשיו היא תהיה מפורסמת והם יהיו ביחד. אבל כשהוא מתאר את המציאות העתידית 'המושלמת' הזו - אצלו עדין הפנסים יהיו ישנים והאור יהיה עייף והאהבה תהיה משכבר. והוא עדיין יחכה לה, יקטוף לה פרחים וידבר בשיבחה (2) (1) אני עוד אצטער על זה... (2) השימוש ב'פרסום'במובנו השלישי סוגר את המעגל באופן מושלם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאורך את השיר הוא מושלם גם כן. קראת אותו בצורה נפלאה בעיני, ותיארת בצורה סיפורית את כוונתי שנוסחה בדרך שירית (הרי יש הבדל בין שתי צורות התיאור, גם אם הן משיקות). פשוט נפלא. אתה לא צריך להצטער כלל. וגם תגובתך אלי למייל האישי ריגשה אותי מאוד. בעיני, כיום, קניית ספר שירה טוב היא מעשה תרבותי מן המעלה הראשונה, משום שהשירה העברית הצעירה היא עולם שמתקשה להתקיים, לא בהכרח בגלל שלא נכתבת בו שירה טובה, אלא בעיקר משום שאין לה במות ראויות בחנויות הספרים ואצל ציבור הקוראים. בברכת עידוד, אילן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלתי פעם במתנה ספר שירים של ידיד, וזה היה די מביך. אני מניח שהוא ציפה לטלפון נרגש למחרת היום, אבל לא היה לי חשק מיוחד לשקר ולהפליג בשבחיהם, כך שהחלטתי לעבור עליהם בשתיקה. בעיני השירים שלו היו ''בסדר'', כלומר לא משהו שצריך להתבייש בו במיוחד, אבל גם לא משהו שריגש אותי או שהעשיר את חיי. המחשבה העיקרית שליוותה אותי בקריאה היתה שגם אני יכול לכתוב שירים כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו לא מכירים, נכון? א. קיבלתי גם לא מעט תגובות קרירות שנעו בין 'נחמד' ל- 'אי אפשר לקרוא לזה ספר שירים' ב. אני (ולדעתי גם חברך) לא מצפה לטלפונים נלהבים. זה לא שלא חשבתי על המצב כפי שאתה מתאר אותו, אבל בבחירה בין לקנות ספר/דיסק עם פתק החלפה (1) לספר שלי בתוספת הקדשה אישית, נדמה לי שמרבית מכרי מעדיפים את האופציה השנייה (1) או כל מתנה בנאלית אחרת - אי אפשר לתת מתנות מקוריות *לכל* המכרים ובכל מקרה אני לא אוהב ליצור תקדימים שמעלים את הציפיות ממני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אין לי חברים כפתורים. אגב, למה לא תציע איזה שיר משלך למדור השירה באייל? הרבה יותר כיף לרדת על מישהו שמכירים :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד היום לא הצעתי כי כאמור, אני לא משורר. חוצמזה (1), עד היום פורסמו פה יצירות של אנשים רציניים בלבד. אבל אתה יודע מה, אני דווקא כן אשלח. אם השירים יפורסמו אפשר יהיה לחדד את הדיון על מה יכול להיחשב שירה, כאשר לצורך ההשוואה מוצגות גם יצירות של 'לא משורר' (1) ההלחם האהוב עלי - אולי האקדמיה תאשר אותו מתישהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או לפחות מכרה?... אני לא מכירה הרבה אנשים שקונים מתנות, בנאליות או לא, לכל המכרים שלהם... :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שאפשר :-) טוב, אולי לא כל המכרים, אבל בכל זאת לא מעט (חברים, עמיתים לעבודה, מכרים שאנחנו מוזמנים אליהם מסיבות אלו או אחרות (1), אנשים שעזרו לי כשחיפשתי עבודה, מעסיקים לשעבר, לקוחות קרובים... (1) כבר כתבתי כאן בעבר על הדיבר הפולני הנפוץ של 'אסור לבוא בידיים ריקות' - תגובה 431344 והפתיל שאחריה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חושב שכל אחד יכול לכתוב כמו עצמו או לחקות אחרים (ואז הוא גרפומן). אבל השאלה העיקרית כאן היא האם הכותב רוצה להיות משורר; האם זוהי משאת נפשו? דרכו לתפוס את העולם? ברור שכל אחד יכול היום להוציא ספר שירים; או ספר פטפוטים; או כל ספר אחר שיחפוץ בו (בית דפוס; עבודת עריכה; מחשב - כמה אלפי שקלים - ויש לך ספר) - אבל בעולם השירה, לפחות, שהוא העולם שממנו אני בא,יש כל כך הרבה מהסוג הזה, שהם מקלקלים את השורה והשירה וכך הספרים נערמים על המדפים יותר מדיי. ספר שירים אמיתי, הוא באמת משהו אחר, מרגש, מעשיר, מעורר מחשבה, ועוד כהנה וכהנה תגובות שעושות משהו לקורא. בכל מקרה - יצירה מוצלחת לא משאירה אותך אדיש לה. בברכה, אילן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |