|
||||
|
||||
כזכור, לא מזמן נאלץ יו''ר הסתדרות המורים בן-שבת להתפטר לאחר שהתברר שהוא קנה את התואר האקדמאי שלו. באמת מעניין לראות במי בוחרים המורים לנציגיהם. |
|
||||
|
||||
כמו שאני רואה את זה, המורים לא בוחרים את נציגיהם - הם נבחרים לבד. אני זוכר מקרה בו שאשתי שבתה במסגרת עבודתה ברשות ציבורית והתחלתי משפט ב- ''עמיר פרץ שלך...'' - קיבלתי מבטי תוכחה. אני מניח שרוב העובדים במגזר הציבורי לא מתעסקים בפוליטיקה של מקצועם ו'נציגי הועד' נבחרים ופועלים במסלול מקביל שהקשר שלו לאנשים אותו הוא מייצג מקרי בהחלט אגב, מסיבה זו הנבחרים הם לעתים קרובות הפוליטיקאים המושחתים ביותר באותה מערכת מקצועית. מנסיוננו בשנים האחרונות הדבר אינו מייחד כלל את המורים ונציגיהם |
|
||||
|
||||
לא הרבה יותר גרוע ממי שהישראלים בוחרים לנציגיהם. |
|
||||
|
||||
ובכל זאת מדובר על ציבור משכיל (אני מניח שלא *כל* המורים קנו את התואר שלהם) שאפשר היה לצפות ממנו לקצת יותר שיקול דעת מזה של הממוצע הארצי. |
|
||||
|
||||
אבל השאלה היא איזה מבחר יש להם מאלה שרוצים להיות בתפקיד הזה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים, זאת באמת *ה*שאלה, ואני באמת לא מבין את מה שהולך שם. הרי יש בציבור המורים לא מעט אנשים ישרי כפיים, מוכשרים, אמביציוזיים במידה ואידיאליסטים באמת - אנשים שהחינוך אכן יקר לליבם לא פחות משהוא יקר לליבו של דורפל, נניח. ציבור המורים ודאי הפנים כבר את הידיעה שרפורמה במערכת החינוך היא בראש ובראשונה אינטרס שלהם עצמם, שכן מעמדם הכלכלי והחברתי קשור קשר הדוק לתפוקה העלובה למדי שהם מייצרים במערכת כפי שהיא היום. אם המספרים שצוטטו כאן נכונים אפילו בקירוב, האינטרס של המורים הוא ללחוץ בכיוון של שינוי היחס בין ההוצאות הכלליות של משרד החינוך לבין המשכורת והתנאים שלהם, כלומר הם צריכים להיות בצד של משרד האוצר, והיריב שלהם הוא משרד החינוך. הרי אין טעם להלחם באוצר על הגדלת העוגה הכללית ממנה הם מקבלים ממילא רק פירורים, כשאפשר להלחם לשינוי היחס המדובר. למה העובדות האלה לא מיתרגמות למנהיגות ראויה שנלחמת למען מטרות ראויות? |
|
||||
|
||||
טוב, אני לא יודע אם יש כאן שמץ סארקזם, אבל אניח שאתה מדבר ברצינות גמורה. הצעות האוצר הן על פניהן עדיפות, אבל הניסיון המצטבר ברפורמות לא נראה מבטיח. לו הייתי נקלע למצב כזה בעצמי, הייתי נזהר מהגישה של ''עולם ישן נחריבה'' ושינוי מנגנונים. אדם שמרן יעדיף תיקון קטן במשכורת מאשר להסתכן בשינויים מבניים שאולי ישאירו אותו בחוץ. לא צריך להיות איציק כדי לחשוד בכלכלני האוצר. |
|
||||
|
||||
לא היה שום סארקזם. אם המורה הממוצע באמת חושש שבמקרה של שידוד מערכות הוא יישאר בחוץ, הכל מובן. אלא שאני מתקשה להאמין בכך, ולו רק בגלל ההערכה העצמית החיובית שיש לרובנו בקשר למעמדנו יחסית לעמיתים שלנו (כזכור, רוב הנהגים חושבים שהם נוהגים טוב יותר המהממוצע וכו'). |
|
||||
|
||||
אני בטוח שכל מורה חושב שהוא בחציון העליון. הבעיה היא שהוא בטוח שהממונים עליו לא יהיו כאלו. |
|
||||
|
||||
הם רוצים רפורמה, רק לא את הרפורמה הזאת. אני מודה שאינני מתמצאת בה יותר מדי, אבל חברה קרובה שעובדת במערכת החנוך כבר שנים (ובמקרה שלה - לא רק היא חושבת שהיא מעל לממוצע, כולם חושבים כך) אומרת שהרפורמה המוצעת היא קטסטרופה מוחלטת. אז אני נוטה להאמין לה. |
|
||||
|
||||
איזו מין סיבה זו להתפטר? הוא קנה, לא גנב! מה רע בזה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |