|
||||
|
||||
במובן שעץ מקיים רצף מבני ותפקודי, באופן בלתי תלוי בחלקיקים הספציפיים שמרכיבים אותו ברגע נתון. זאת ועוד, יש המון ראיות אמפיריות (מאובנים למשל) שעצים היו בעלי מבנה ותפקוד זהים גם כשלא היו בני-אדם בסביבה. אין ספק שניתן להתייחס לכל מיני אוספים של חלקיקים בצורות מעניינות יותר ופחות. למשל, ניתן להגדיר שאוסף המולקולות האורגניות על כדור הארץ יכונו בשם "ביוספירה", או לחליפין שאוסף אטומי הזרחן על כדור הארץ יכונו בשם "בולה-בולה איפה את?". איני רואה בעובדה זו בסיס ממשי לטיעון פילוסופי. ניתן כמובן לנקוט בגישתו של קאנט, שמתייחסת לעולם הטבע והמדע האמפירי כדבר מה שהוא סובייקטיבי לאנושות (או לתבונה) ולעולם "כפי שהוא באמת" כאל משהוא בלתי ניתן להכרה. אבל אז כל הדיון על העולם האובייקטיבי הופך לעקר. |
|
||||
|
||||
במובן זה אין ספק שעץ (וכל אוסף אחר של תופעות במציאות הנתפסת שנותן להן האדם שם מופשט) קיים. במובן זה גם קיימים גלי ים, עונת האביב, המדינה, העם, הרצון החופשי, האהבה ורצון הבוחר. לא רק שניתן לנקוט בגישתו של קאנט, אלא זה גם יהיה הדבר הסביר ביותר לעשותו. הדיון על העולם כשלעצמו הוא אכן דיון עקר. קיים העולם האמפירי וקיים הכלי/פילטר היחידי עמו אנחנו יכולים להתמודד עם אותו עולם - ההכרה1. זה שאנחנו יוצאים לא מרוצים מהמסקנה של הטיעון (הדיון על העולם כשלעצמו הופך עקר) לא אומר שאנחנו צריכים לזרוק את הטיעון לפח (אלא פשוט להכיר במגבלות שלנו). ____________ 1 "נדפקנו" פעמיים. לא רק שאין לנו גישה ישירה אל הדברים כשלעצמם, אלא הגישה שלנו היא דרך פילטר כפול. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |