|
||||
|
||||
הטיבטים עובדים הפוך: מבתרים את הגופה לנתחים ומאפשרים לעוף השמיים ליהנות ממנה. |
|
||||
|
||||
מה? את יכולה לפרט? מי בדיוק מבתר את הגופה? יקירי המנוח? בתרן מקצועי? |
|
||||
|
||||
בחלק מהאתרים אומרים שמבתרים, ובאחרים - לא שמבתרים אבל (היכון/י למשהו מאווווד לא נעים - ) פושטים את עור הגוויה ע"מ להקל על הנשרים את האכילה (נדמה לי שהתרגום הנפוץ "נשרים" הוא שיבוש קל - אלו לא בדיוק נשרים אלא עופות אחרים, קרובים שלהם הקרויים "נשר ההימלאיה". עכש"י, הנשר, הנשר המוכר לנו, מחדיר את ראשו אל פי הטבעת של קורבנו וניזון על קרביו, בתוך כך נושרות נוצות צוארו ועל כן הוא נקרא "נשר". נכון שעשיתי לך טוב?). לא יקירי המנוח אלא נזירים עושים את העבודה, קרוב לודאי נזירים שהתמחותם בכך. ברררררר. |
|
||||
|
||||
הוה אומר: מה ההבדל בין טיבט לארץ הקודש? שבטיבט פושטים את העור לאחר המוות. (אגב, לא שמעתי מימי שהנשר ניזון דוקא דרך פי הטבעת של הנבלה, זאת נראית לי דרך טפשית מאד להגיע לבשר שממנו הוא ניזון. אבל אינני מציע כאן דיון בנושא "לא אומרים חרא על אוכל") |
|
||||
|
||||
באתרים המספרים על הנשרים בישראל באמת מתקבל רושם אחיד, כי החדירה היא דרך הבטן, או ''הכרס הנפוחה של הנבלה'', כפי שנאמר במקום או שניים. אבל לי בכל זאת יש איזשהו זכרון רחוק מן הילדות, הרבה לפני האינטרנט, של ספר גרמני ישן, מין אנציקלופדיה בתמונות לילדים (משהו מסוג ''תרבות'', הישנה). שם, נדמה לי, היה אזכור של איזה זן מסויים החודר דרך פי הטבעת, אולי זן מסויים ואולי דובר על מצב שבו עור הגוויה צפוד וקשה (או כשהטרף הוא חיה בעלת עור עבה מן הרגיל), ופי הטבעת הוא פתח מוכן ולכן נוח, במובן זה. לא מצאתי תימוכין בגוגל, אבל גם לא כל כך חיפשתי. נראה שלא התעניינתי במיוחד בתזונת הנשרים מאז ועד אתמול, וחשבתי, פחות או יותר, שהחדירה דרך פי הטבעת היא הדרך השגורה והקבועה. |
|
||||
|
||||
לא פי ולא טבעת. מידע מכלי ראשון, שניים, בקידמת הפרצוף שלי. |
|
||||
|
||||
אתה כבשה שמטפלת בנשרים? זה כמעט חזון אחרית הימים. |
|
||||
|
||||
צפיתי ממרחק בטוח (אם כי יצא לי גם לטפל קצת, כנער בגן החיות בחיפה) |
|
||||
|
||||
בהתחשב בעובדה שאתה עדיין מגיב באייל (וכנראה בין החיים), יש להניח שהשניים, בקידמת הפרצוף שלך, לא היו נשרים. |
|
||||
|
||||
כפי שאמרתי: רק השני בקידמת הפרצוף שלי. |
|
||||
|
||||
אממ. לא הייתי צריך לבקש פירוט. |
|
||||
|
||||
מכיוון שעוף השמיים הנידון לא יכול להרוג אנשים, זה לא מפריך את התזה. אגב, זו נראית לי דרך טיפול קסומה בגופות - כנראה לא מאותן סיבות של הטיבטים, אלא סתם מאהבת ציפורים. מי ירים את הכפפה וייסד בארץ "קבורה" חילונית באחת מתחנות ההאכלה לנשרים? (סתם, אין צורך לענות.) |
|
||||
|
||||
זה שאין צורך אומר שממש אסור לענות? אני לא הולך להרים את הכפפה (בעיקר כיוון שיזמות היא לא כוס התה שלי), אבל אני מוכן להיות זה שבבוא היום יהווה מזון לנשרים. |
|
||||
|
||||
אני חשבתי יותר בכיוון של האריות בסאפארי אבל החלטתי שהכי נכון להשאיר את הבחירה לאנשים הקרובים אלי. אם הם נורא רוצים קבר עם מצבה, למה לי למנוע מהם את התענוג? |
|
||||
|
||||
תגיד, בקשר לסין (הדבקתי את התגובה הזאת לתגובה האחרונה שלך), מה עם תגובה 397057, ומה עם זה - זה נכון? ומה עושים? (מצידי כבר החלטתי שלא נוסעים, אקזוטיקה או לא אקזוטיקה, אבל מה עושים אלה שכן נוסעים) |
|
||||
|
||||
טוב, אני לא דוגמא. אני הייתי במלונות יקרים של אנשי עסקים, ולא ממש בטיול בכפרים של סין. הייתי בשתי ערים - שנחאי שתמיד נחשבה לעיר ''מערבית'', והיא עיר מודרנית לכל דבר,(ומדהימה) ודליאן - שהיא עיר מודרנית עם אזור תעשיה מתקדם. לא נתקלתי ב''שרותי תעלה'', לא במכנסי חריץ ולא בשרותים משותפים. השרותים שנתקלתי בהם היו נקיים ומסודרים (אם כי בכולם היו, פרט למשתנות - מופרדות כמקובל במערב, ולתאי מחראות עם אסלות, גם תאי מחראות ''בול קליעה''). המקום היחיד בו נתקלתי בשרותים מטונפים (יחסית) היה במטוס (אל על). |
|
||||
|
||||
אני תורם את פי הטבעת שלי למען חקר העופות. סליחה. כן? אז אני טורם את הפיות הטבעתיים שלי ושל אישתי! שוב סליחה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |