|
||||
|
||||
1. מי דיבר על "תהליכים מיסטיים"? מה מיסטי בתורת הקוונטים? 2. אכן, רוב העוסקים בתחום חקר פעילות המוח לא לוקחים בחשבון אפקטים קוונטיים. וחבל שכך. הם מחמיצים משהו חשוב. 3. המוח הוא מכונה ביולוגית. מה עוד הוא יכול להיות? אבל המכונה הזאת מנצלת את חוקי הטבע באופן מאוד מאוד מיוחד ובלתי צפוי. התזה החישובית היא בסך הכל תזה. אין לה שום ראיות. היא אפילו לא מוגדרת היטב. הנטייה להצמד לפרדיגמה הקיימת היא סבירה, אבל אחרי כשישים שנה ללא תוצאות משמעותיות הגיע הזמן לנסות לחשוב על אופציות נוספות. אגב, כפי שכבר ציינתי, אין בעיה אפריורית לתאר לאכסון זכרון באמצעות מודל חישובי של רשתות נוירונים. זה לא קשור לתודעה. תהליך צבירת הזכרון שונה מהתהליך של העלאתו למודעות. |
|
||||
|
||||
לחשוב על אופציות אחרות זה, כמובן, טוב מאד, אבל להכריז על ''הוכחות'' שאינן תקפות כמשהו שממוטט את התיזה החישובית, ולגייס לעניין מנגנונים היפותטיים שאף אחד לא יודע אם הם קיימים ואף אחד לא מבין איך הם משנים משהו אם הם קיימים - ובכן זאת לא ממש איסטרטגיה משכנעת. |
|
||||
|
||||
1. האמת אני ומרבית ההדיוטות חשים שיש משהו מיסטי בתורת הקוונטים, אבל כמובן לא כאן הנקודה. המיסטי הוא החיבור העלום בין מנגנונים ברמת אברוני תאים ומקרומולקולות לבין אירועים קוונטיים שהם ברמה תת אטומית ומשם לאירועים ברמה של המוח השלם. אני התחנכתי על הרצאתו של שרדינגר What is Life שבה הוא הציע מנגנון מעניין ויפה לקישור שבין אירועים ברמה הקוונטית לבין עולם החי. 2. אני, שאינני חוקר הפעילות המוחית, דווקא רציתי להציע לך מנגנון שמנצל אפקטים קוונטיים לפעילות ברמת המערכת המוחית כולה, אבל, כנראה מסיבה טובה, ויתרת על ההצעות שלי. 3. שישים שנה ללא תוצאות משמעותיות? במדעי המחשב, בבינה מלאכותית או בחקר המוח? הנה עוד קישור לדיונים בנושא חם זה: |
|
||||
|
||||
"המיסטי הוא החיבור העלום בין מנגנונים ברמת אברוני תאים ומקרומולקולות לבין אירועים קוונטיים שהם ברמה תת אטומית ומשם לאירועים ברמה של המוח השלם" - גם פה אין שום דבר מיסטי. זו תיאוריה מדעית. אמנם ספקולטיבית. אמנם בחיתוליה. אבל כך גם תיאוריית המיתרים, למשל, ואף אחד לא מכנה תיאוריה זו בשם מיסטיקה. "רציתי להציע לך מנגנון [...] אבל, כנראה מסיבה טובה, ויתרת על ההצעות שלי" - ויתרתי? חס וחלילה. אתה מוזמן להציע. "שישים שנה ללא תוצאות משמעותיות? במדעי המחשב, בבינה מלאכותית או בחקר המוח?" - מדעי המחשב בוודאי התפתחו המון. גם בחקר המוח הייתה התקדמות עצומה, ולו רק בגלל שיש כל כך הרבה מה לגלות. אשר לבינה מלאכותית, זה תלוי מה אתה מכנה "בינה". כיוון שאני מגדיר "בינה" כמאפיינת חשיבה מודעת, אזי ההתקדמות בכיוון הבינה המלאכותית היתה אפס בריבוע. אפילו לא הצליחו להגדיר מה בדיוק מחפשים. מאידך, אם "בינה" היא רק מטאפורה לאלגוריתמים מתוחכמים, אז עשו כמה דברים יפים. כפי שכבר כתבתי, אני רואה בתחום סוג של אלכימיה. מגלים חומרים מעניינים, אבל שום עופרת לא הפכה לזהב. |
|
||||
|
||||
בדחילו ורחימו אני מנסה להתייחס לנושא שאני מבין בו מעט מאוד מכל היבט אפשרי אבל אנסה להציג את המסגרת כפי שאני מבין אותה: א. אני מניח שיתכן שרצפטור מסויים (מולקולת חלבון שנמצאת בדופן של תא או אברון בתוך התא) מגיב לעירור חיצוני ברמה קוונטית דבר שגורם לו לעבור למצב מרחבי שונה ומוגדר ועל ידי כך לשנות את התפקוד של האברון או התא שבתוכו הוא שתול. ב. שינוי כזה יכול לגרום לשינוי תפקוד מיידי (נניח רקמת מוח שלמה מתחילה לירות בצורה סינכרונית) או לשינוי מצטבר היסטורי (נניח חלבונים שצוברים זכרון, DNA שצובר מוטציות וכו'). ג. אני קופץ כמה סדרי גודל קדימה - נראה לי בלתי בסביר בעליל שמערכת שלמה ומורכבת כמו מוח תפיק חוויות ספציפיות כמו למשל הזכרון של מה אכלתי אמש לארוחת הערב במנגנון קוונטי מכל סוג שהוא. אם להשתמש בז'רגון שאיננו אומר לי הרבה, הרי אין להניח שיש כאן קריסה לאיזו הסתברות אחת מוגדרת, אלא צירוף של הרבה מאוד גורמים ופרטים בלתי תלויים זה בזה. ד. תחושת הבטן שלי שיש כאן משהו בתחום התקשורת והמשמעות. לדוגמא הסיפור הישן על הצארינה שראתה את המברק: "חנינה לא. להוציא להורג!" ושינתה את משמעותו מהקצה לקצה על ידי שינוי קטן "חנינה. לא להוציא להורג!". האינפורמציה, כלומר הסדר שבו אירועים בדידים מסודרים מצד אחד ומנגנון שיודע לפענח את המסר מצד שני יוצר מערכת בעלת אין סוף אפשרויות (אגב, זהות מבחינה תרמודינאמית) ברמת המקרו תוך שימוש במנגנונים מוכרים וידועים ובלי צורך להניח אפקטים שאין לנו שמץ מושג כיצד הם מתחברים זה לזה. ה. מתנהלים כאן מספר דיונים במספר רמות דיון. אין שום סיבה בעולם להניח שתשובה ברמת התרמודינמיקה, למשל, תהיה ישימה לשאלה ברמת התחושות האובייקטיביות או הסובייקטיביות של פרטים שלמים. |
|
||||
|
||||
א-פרורפו "What is life", קרא את הקטע (SECOND EXAMPLE (BROWNIAN MOVEMENT, DIFFUSION (בפרק הראשון) ושלח לשרדינגר1 את תגובה 428113 ___________ 1- מאחר והוא בארון סגור, חציו חי. |
|
||||
|
||||
הגזמת, ששרדינגר יפול ככה? הוא כותב: If you leave this (ההדגשה שלי). במרחק בין שתי מולקולות נוזל הוא מסדר גודל של(נניח) 9-^10 מטר, ומהירות המולקולות הוא בערך קילומטר לשניה, אני מקבל 12^10 התנגשויות לשניה. עכשיו, כדי לעבור 1 ס"מ, צריך להתקדם 7^10 פעמים המרחק בין התנגשויות. נעלה את זה בריבוע ונקבל 14^10 התנגשויות, כלומר כדקה או שתיים. כדי לעבור דצימטר, עוד פאקטור 100. למלא דלי? עוד פאקטור 10.system alone a *very slow* process of 'diffusion' sets in, the at permanganate spreading in the direction from left to right, that is, from the places of higher concentration towards the places of lower concentration, until it is equally distributed of through the water. מניסיוני עם קלי, בהתחלה רואים ממש פסים שיוצאים ממנו ומתערבלים. מתגובתך הבנתי שגם אתה לא ראית "כדור מתפשט" אז הנחתי שעל זה אתה מדבר. |
|
||||
|
||||
דצימטר, הה? עם *זה* אני בשום אופן לא מתווכח. |
|
||||
|
||||
1 את זה בדיוק אני לא מצליח להבין - איך אחרי שהוא כתב ("הרצה") על מולקולת הענק הוא המשיך עם הפרדוקס של החתול? המולקולה הענקית קיימת או לא? בעקבותיה בא חתול שלם או לא? |
|
||||
|
||||
פרסום עצמי חסר בושה. |
|
||||
|
||||
בעצם תודה כפולה, כי מהכניסה לקישור שלך הבנתי שאין בכלל טעם לקרוא את כל ההרצאה (שירות לקורא! שירות לקורא!). |
|
||||
|
||||
זאת לא הרצאה אלא ספר. |
|
||||
|
||||
ולדעתי *כן* יש טעם לקרוא אותו. |
|
||||
|
||||
בהחלט. אגב, שמת לב שהוא מדבר על 24 זוגות כרומוזומים? לא ידעתי שכך חשבו פעם. |
|
||||
|
||||
לא שמתי לב, אבל שמעתי כבר על הבילבול הזה. |
|
||||
|
||||
גם הרצאה, לא? תגובה 462126 |
|
||||
|
||||
אם זאת היתה הרצאה, היא היתה א-ר-ו-כ-ה. |
|
||||
|
||||
באמת פתחת את הקובץ ואמרתי לעצמי: בטח התייבש לו הגרון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |