|
||||
|
||||
אותי כמעט לקחו לתחנת משטרה באיזו עיר גבול בצרפת, מפני שלא ידעתי שעלי לנקב במכשיר האוטומטי את הכרטיסייה שקניתי מבעוד מועד. בסוף האידיוט התפשר ולקח אותי רק ללשכת התיירות בתחנה המרכזית, שם זכרו אותי וזכרו שהגעתי לעיר רק באותו בוקר, ושוחררתי. (מישהו שם בכה בדמעות, מישהו צעק בפרצוף אדום ומישהו דיבר בנחת דברים רכים - בהתאמה, אני, השוטר ואיש לשכת התיירות). |
|
||||
|
||||
זה נשמע כמו אחלה סצנה לסרט. מישהו צילם? |
|
||||
|
||||
לא, וטוב שכך. |
|
||||
|
||||
בסרט, בכל אופן, היית אמורה לפתח רומן עם איש משרד התיירות, שנוסע איתך לקאן, שם את פוגשת את הבמאי המוקסם מסיפורכם ומצלם אותו... |
|
||||
|
||||
אולי תוכלי להרחיב על ענין הכרטיסייה? |
|
||||
|
||||
בהרבה מקומות באירופה (גם בהולנד למשל) קונים מבעוד מועד כרטיסיית קרטון (strippencard), ו"מחתימים" אותה באוטומט שניצב בתוך החשמלית. לעתים אפשר לבקש גם מהנהג להחתים, אבל בד"כ אין סיבה כי יש מכשיר. כרטיסייה שלא הוחתמה "לא תופסת". אגב, מרגע שהוחתמה היא תקפה למשך שעה ואפשר להמשיך לנסוע איתה גם אם מחליפים קווי חשמלית/אוטובוס. |
|
||||
|
||||
כמובן זה strippenkard ולא כפי שכתבתי (לפני מספר שנים נידו רשמית את ה-C מהתעתיק ההולנדי). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |