|
||||
|
||||
אני לא היחידה שחושבת ככה: "הסכם הטיעון מקל. אך הוא השיג את ההישג החשוב ביותר: מי שכהן כנשיא מדינת ישראל הודה בביצוע עבירות בעלות אופי מיני, ופרש עקב כך מתפקידו כנשיא. הקריירה הציבורית שלו הסתיימה. רבים בציבור בזים לו מקרב לב על הניצול המכוער שניצל לרעה את תפקידו. זהו הישג אדיר וחסר תקדים. כמעט שלא קורה שאדם במעמד כה רם, שלרשותו משאבים כה רבים ועורכי דין כה יקרים, נתפס, נחקר, ונאלץ לותר על מעמדו ועל המשך חייו הציבוריים. הפרקליטות והציבור התייחסו ברצינות רבה לתלונות על ניצול מיני, לא טייחו, לא הסתירו, לא קברו, והתוצאה היא שמשה קצב הוקע על ידי הציבור ועל ידי המדינה ומוסדותיה. זהו הישג תקדימי נדיר ונפלא, שיש להציג ככזה: כצעד ענק במאבק נגד השחיתות ועל טוהר המידות בשירות הציבורי בכלל, ועל הגנה על כבודן הסגולי של נשים מפני אלימות מינית בפרט". |
|
||||
|
||||
...והתוצאה היא, למיטב הבנתי, שהאיש שפגע כל כך בכל כך הרבה נשים, שלא לדבר על הבושה שהיסב לכל אזרחי המדינה הזאת, לא יישב יום אחד בכלא. לא יעבוד שעה אחת בעבודות שירות. לר החמיץ יותר מיום-יומיים בתפקיד הנשיא. הטיל על משלמי המסים את עול הגנתו המשפטית... ומה שחמור לא פחות - הוא הראה היטב שעדיף לכל נבחר ציבור להתעלם מכל קריאה להתפטרותו ולנצל את חסינותו בכל צורה אפשרית, מאשר, למשל, להשעות את עצמו (כפי שעשה רמון). איזה טוהר מידות ואיזה צפורים? |
|
||||
|
||||
אתה חושב שמצבו של קצב עדיף על זה של רמון? |
|
||||
|
||||
ודאי. ובמיוחד בהתחשב בעובדה שהעברה של רמון הייתה עשרות מונים קלה יותר מזו של קצב. |
|
||||
|
||||
אני לא אוהבת להשוות בין השניים (כי למעט העובדה ששניהם הואשמו בעבירת מין בערך באותה תקופה - אין הרבה נקודות דמיון), אבל נראה לי שאם כן מחפשים להשוות בין השניים, מצבו של רמון היום טוב בהרבה. מה כבר קרה? רמון עבד כמה שעות עם סוסים* וחזר לחיים הפוליטים. קצב אולי לא נענש פורמלית על ידי הרשויות, אבל היחס הציבורי כלפיו שונה בתכלית. *או מה שזה לא יהיה |
|
||||
|
||||
איזה נשיא כבר חזר לעבודה ציבורית אחרי שסיים את כהונתו זו? - והיחס הציבורי לקצב מאוד לא חד משמעי, לצערי. יש עדיין רבים מאוד שמשוכנעים שהכל עלילה, שזה מפני שהוא מזרחי, מפני שהוא ימני, מפני שהוא גדל כעני... וכיו"ב. |
|
||||
|
||||
איזה נשיא היה צעיר כל כך כשסיים את תפקידו? - גם היחס ליגאל עמיר, כך מסתבר, לא חד משמעי. מה זה אומר? |
|
||||
|
||||
יצחק נבון, למשל, היה *בדיוק* באותו גיל. ויגאל עמיר, לצערי הרב, אכן זוכה ליחס טוב בהרבה מזה המגיע לו. |
|
||||
|
||||
לפחות בדעת הקהל ובתקשורת, ליגאל עמיר ולמשפחתו עושים דמוניזציה מסיבית וחסרת תקדים (לגבי יהודים כמובן). |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שמישהו עושה להם דמוניזציה, וודאי שאין בזה צורך - הם עושים אותה בעצמם יפה מאוד. |
|
||||
|
||||
האם אתה סבור שיגאל עמיר הוא "מפלצת"? שלריסה נושאת את "זרע הפורענות"? |
|
||||
|
||||
יגאל עמיר אולי איננו מפלצת, אבל הוא יצור מתועב ונאלח מאוד. ולריסה ודאי נושאת זרע פורענות. |
|
||||
|
||||
זה כבר מתחיל לגרד ציד מחשפות.ההתייחסות לזרעו של יגאל עמיר מראה שאנשים איבדו את הצפון. וכשהילד יגדל, יאמרו :הנה זרע הפורענות? לכן צריך להפסיק להתלהם ולהתייחס לעמיר כרוצח. נכון שרוצח על רקע פוליטי- אבל רק רוצח. אין לו קשרים עם השטן וזרעו לא הודבק בפורענות. לילד שלו מגיע לגדול כמו בן אדם ומה שאני יכול לאחל ללריסה וליגאל עמיר, הוא שהילד יתעב את מעשיו של אביו. רדיפתו של הילד הוא סממן לחוסר האנושיות שהחברה שלנו לוקה בו. |
|
||||
|
||||
ציד מחשפות. |
|
||||
|
||||
אם כבר טעיתי למה לא כתבתי ציד מחשופים. |
|
||||
|
||||
לא שטן ולא מפלצת. מדובר בזרע פורענות ליטרלי כמעט: *לא* הילד עצמו, שוודאי שמגיע לו לגדול כמו בן אדם; לא אליו התכוונתי. אבל לריסה מלכתחילה, מרגע שהודיעה על כוונתה להתחתן עם עמיר, הרי ריכזה סביבה את כל המשיחיים המטורפים בארץ הזאת, וריכוז זה הולך ומתגבר. ועכשיו שבא הילד - ברור שיש עיסוקים סביבו, ולאותם מטורפים יש מקום להתרכז בו - כעזר לאם החד הורית. ובאותה הזדמנות גם להכיר יותר זה את זה, ליצור קבוצות חשיבה על ישראל החרדית השלמה כפי שהם מתכננים אותה, לסחוף אחריהם עוד ועוד אנשים וליצור כאן קבוצה מלוכדת בהרבה מהיום של פורענות אמתית. והלוואי ואתבדה. |
|
||||
|
||||
אתה רואה - דמוניזציה. |
|
||||
|
||||
דווקא כן. ב תגובה 462072 אתה מתאר בסך הכל התחזקות וליכוד של גורמים משיחיים, עניין פוליטי ודתי. האם אתה טוען שהימין המשיחי בארץ הוא שליח השטן? מאכלס מפלצות? |
|
||||
|
||||
לא שטן ולא מפלצות, אבל בהחלט זרע פורענות. |
|
||||
|
||||
ויצחק נבון אכן חזר לעבודה ציבורית אחרי שסיים את כהונתו (אלא אם כן סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות לא נחשב כעבודה ציבורית). |
|
||||
|
||||
טוב, גם קציר סיים את כהונתו באותו גיל. כמובן, אתה תגיד שהוא חזר לעבודתו המדעית... (עליי להווות ששכחתי את שובו של נבון לחיים הפוליטיים, אבל אל תגלה לאף אחד). |
|
||||
|
||||
הוא באמת חזר לעבודתו המדעית. |
|
||||
|
||||
בקיצור - כל נשיא שסיים את כהונתו (בערך) בגיל זה, חזר לעיסוקו הקודם: נבון חזר לפוליטיקה, קציר חזר לאקדמיה, וקצב יחזור להטריד נשים. |
|
||||
|
||||
אשרי האיש שעיסוקו הוא גם תחביבו. |
|
||||
|
||||
...שעיסוקו הוא משלח ידו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |