|
||||
|
||||
כמובן, זה מאוד נחמד אם אפשר להיות מאושר גם בזמן שאתה חולה במחלה אנושה. ובכל זאת, יש משהו בעייתי בלחץ שמופעל על חולים ''לשמור על גישה חיובית'' גם כשהם לא רוצים, ובמיוחד יש משהו בעייתי באיום שבעצם הגישה השלילית שלהם, הםא פוגעים בעצמם. אני חושב שהמחקר שמצוטט פה משחרר את החולים מה''חובה'' להיות מאושרים, ואפשר להתחיל להתרכז בלהיות מאושר כמטרה בפני עצמה ולא ככלי להשגת חיים ארוכים. |
|
||||
|
||||
כמדומני שדובר על דיכאון, אז למה הדיכוטומיה דיכאון/אושר? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את השאלה. בדרך כלל מדובר על כך שחולים צריכים לשמור על "גישה חיובית" ("להתבדח עם רופאיהם"), ושזה יעזור להם להתגבר על המחלה. לא חייבים לראות בזה דיכוטומיה, אתה יכול לקרוא לזה רצף שבין דכאון לאושר (אופוריה?). |
|
||||
|
||||
לא רק. מדברים גם על ''התגייסות למאבק במחלה'', על ''פייטריות'' וזה אומר בין היתר עירור תחושות מיליטנטיות (זה לא בהכרח רגש ''חיובי'' עם פרחים ופרפרים ומדיטציה). |
|
||||
|
||||
לחץ שמופעל איננו טוב על אף אחד, גם לא על אנשים בריאים. הכתבות עליהן מסתמך המאמר מתייחסות לעובדה שהארכת תוחלת החיים הממוצעת היא קטנה- חודש. תוחלת חיים ממוצעת היא נתון מאד בעייתי לחולי סרטן. אם הממוצע הוא חודש אז אולי הוא מורכב מנתונים שיש ביניהם כאלה שתוחלת החיים בכלל לא הוארכה או אף התקצרה ואולי יש גם הארכה בשנה. כשנלחמים במחלה מתכווננים להכות את הממוצע. דבר נוסף הוא לשפר את איכות החיים ואי אפשר להפריז בחשיבות של השיפור הזה. |
|
||||
|
||||
בסדר, אבל שיפור איכות החיים לא רלוונטית לשאלה *כמה* מהם נשארו לך.אם צפויות לי, נגיד, שמונים שנות חיים נוספות, מן הסתם אני ארצה שהן יהיו איכותיות ומאושרות ולא דיכדוכיות בלי קשר לשאלה אם כן-או-לא יהיה לי סרטן באמצע (למרות שסרטן בטח ישנה שם את מאזן הדיכדוכיות בחלקים מסויימים) |
|
||||
|
||||
יש מספיק מחקרים שעסקו בקשר בין מה שאנחנו יכולים להגדיר כ"רצון לחיות" לבין תוחלת החיים. המחקר שעליו נסוב הדיון הזה עוסק בשאלה האם יש קשר בין טיפול נפשי לבין תוחלת החיים של חולי סרטן. זאת ההגדרה המדוייקת ולא כפי שמשתמע: הקשר שבין התחושה הטובה לבין תוחלת החיים של חולי סרטן. יש קבוצת אנשים המכונים "שורדנים", שאינם למיטב הבנתי מפולחים במחקר שלפנינו. |
|
||||
|
||||
אתה יכול להביא קישורים לכמה מאותם "מספיק מחקרים"? |
|
||||
|
||||
אני צריך לחפש. הייתי מקבל פרסומים מחס''ן כשאישתי היתה חולה. |
|
||||
|
||||
עמותה לעזרה לחולי סרטן בשם חולי סרטן נלחמים. |
|
||||
|
||||
כמה מילים טובות של האונקולוג יכולות לאפשר לחולים להבין את מצבם, להמשיך בטיפול, להתמודד טוב יותר ואולי אפילו לשפר את מצבם הרפואי. אבל כנראה שרופאים וחולים לא מדברים כל כך על הרגשות. אמנם רופאות טובות יותר מרופאים ביכולת לשיחה אמפטית עם החולים, אבל גם החולים עצמם לא ששים לדבר על הרגשות שלהם. |
|
||||
|
||||
מסכים איתך. לא רק רופאות- נשים בכלל יודעות טוב יותר לדבר על רגשות. |
|
||||
|
||||
כדאי לראות את המחקר המקורי. המאמר המקורי שאותו מצטטת הכתבה הוא בתשלום ולא קראתי אותו, אלא רק את התקציר. בסך הכל נבדקו 51 אונקולוגים. בתקציר לא נכתב כמה מהם היו גברים וכמה נשים. לדבר על אחוזים כשהמספר די נמוך יכול להטעות. במחקר כזה, החוקר המתצפת מחליט אם המשפט הנאמר על ידי הרופא הוא משפט אמפאתי, משפט המזמין המשך תיאור רגשי או משפט החוסם את התיאור הרגשי. החלטה כזו על אופי השיחה היא, מטבעה, שרירותית וסובייקטיבית. היות שהתקציר לא מפרט את שיטות המחקר, לא ברור אם נעשה ניסיון לנטרל את הגורם הסובייקטיבי הזה. המחקר מצא שהזדמנויות האמפאתיה הן מרובות ביותר כאשר הן המטפלת והן המטופלת הן נשים. הכתב המצטט את המחקר מביא אנקדוטה מנסיונו, כאשר האונקולוגית היתה מחבקת את החולה בת משפחתו ופוסעת איתה יחדיו לקבלת הטיפול. כמעט שאין צורך לציין שרופא זכר שינהג כך מחפש צרות משפטיות. על כך יש להוסיף שמגע בין רופא ממין זכר וחולה ממין נקבה מעבר למה שנדרש באופן מיידי לטיפול הוא פשוט אסור באוכלוסיות רבות, החל מיהודיות דתיות וכלה בנשים בדואיות. |
|
||||
|
||||
אבל רופא אונקולוג יכול לחבק חולה גבר, לא? |
|
||||
|
||||
אולי, תלוי בסיטואציה ובנפשות הפועלות. כנראה שפחות מאשר במצבי אשה-אשה. |
|
||||
|
||||
איך שאני קורא את זה, נכתב שהרפואה הצליחה להעלות את תוחלת חייהם של הסובלים מסרטן ספיציפי בחודש בלבד - מחקר נפרד לגמרי שעסק ביעילותו של טיפול נפשי. |
|
||||
|
||||
ואני קראתי את זה, שטיפול נפשי האריך את תוחלת החיים הממוצעת בחודש. הבעיה שמה שנכתב התיימר לקחת את הטיפול הנפשי כמדד להרגשה טובה יותר. |
|
||||
|
||||
למה אתה קורא את זה ככה? דרך אגב, אני מסכים איתך שבעייתי להסיק שמי שחיפש טיפול נפשי זכה להרגשה טובה יותר בעקבותיו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |