|
||||
|
||||
כל החלק הזה של הראיון עם הופשטטר נראה לי (כמו שהשמאלנים מגדירים את השקפות הימניים), הזוי - משהו פסאודו מיסתי. אני נזכר במושג הרבה יותר פשוט מ"נשמה" - "מעבר חום", שעליו למדתי אצל פרופ' ארתור שביט (שלהפתעתי מלמד היום, כ 35 שנים מאוחר יותר, את בני), בשעורים הראשונים בתרמודינמיקה. אנחנו אומרים שעובר "חום" ממערכת אחת לאחרת. אבל, בעצם, מדובר רק באמירה לצורך הנוחות. בעצם לא עובר בין המערכות שום דבר. מדובר בהשפעה הדדית בין המערכות, באחת האנרגיה הפנימית, שהיא תכונה של המערכת, פוחתת, ובשניה גדילה. חומר בודאי לא עובר, וה"מעבר" הוא משהו מופשט לחלוטין. אבל כאן, הופשטטר קורא להעברת ידע, שהיא בעצם, השפעה הדדית בין בני אדם, "מעבר חלקי נשמה", שכביכול ממשיך את החיים. קשה לבקר מישהו שנחשב רציני, אבל זה נראה לי ממש התחרפנות. |
|
||||
|
||||
חום הוא פחות אמיתי בעיני מגרזן, אבל כמו מהירות, תנע, אנרגיה (ואפילו אינפורמציה) יש לו קיום בעולם הפיזיקלי. המראיינים נגעו בשימוש של הופשטטר במילה ''נשמה'', שמוסיף לדיון ניחוח דתי-מיסטי. לטענתו זה עקרוני - אני חושש שיש כאן גם ''אמצעי אומנותי'' ותאוות פרובוקציה. נ.ב. לאף צד אין מונופול על הקריאה ''השקפה הזויה''. זה טריק רטורי שנועד לסמן את מי שמחוץ לקונצנזוס, לכל צד. |
|
||||
|
||||
בודאי שלכל המושגים האלה, כולל למעבר חום, יש קיום. המיוחד ב''מעבר חום'' הוא המילה ''מעבר'' שגורמת לאדם לחשוב על כך כמו זרימה של מים (ופעם באמת דברו על ''אתר'' שזורם). כשמישהו חושב על מעבר אנרגיה קינטית, התפישה האינטואיטיבית שלו היא ישירה. הוא לא חושב על משהו כמו חומר שזורם. אגב, ''זרם חשמלי'' הוא מושג שדומה, מהבחינה שאני מדבר עליה, למעבר חום. בהגדרה המילולית יש אנלוגיה למשהו אחר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |