בתשובה להאייל האלמוני, 14/10/07 17:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל "לא ייתכן" הוא טיעון גרוע, כי הוא לא מסביר *למה*, מבחינה חוקית זה *לא יתכן*. למעשה, כשיום אחד הוא בטח יעתור נגד הסירוב לקצוב את עונשו, אם המדינה תנמק נימוקי 'לא ייתכן' ולא נימוקים משפטיים, ותודיע שהיא מסרבת לקצוב את עונשו לא בהתאם לסטנדרט משפטי אלא מנימוקים שאינם קשורים לחוק כפי שהוא כתוב*, יש סיכוי לא רע שבג"ץ ישלח אותה לקצוב את עונשו. *וזו נקודה חשובה: למיטב ידיעתי אין בחוק קטגוריה של 'רצח פוליטי'. אם הייתה, הכל היה פשוט יותר: המדינה הייתה מחזירה לטיעונים ב'זה החוק, תחנקו'. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קציבת עונש אינה הטבה שפושע זכאי לה בכל מקרה, אלא הקלה שהמדינה רשאית לתת לפי הצורך (אגב, לא המדינה קוצבת עונש אלא הנשיא. המדינה יכולה רק להמליץ). מטרתה האמיתית (אם כי הלא-רשמית) של קציבת העונש היא להקל על ניהול אוכלוסיית הכלואים על ידי מתן שוט/גזר אפקטיבי בידי שירות בתי הסוהר. בכל מקרה, אם קציבת העונש לא משרתת את האינטרס הציבורי אין שום חובה לבצע אותה. עבריינים בטחוניים, למשל, אינם זוכים בדרך כלל לקציבת עונש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כשאתה מביא בחשבון שבד"כ כל אסיר זוכה אוטומטית למדי לקציבת עונשו, יהיה טיעון משפטי של אפליה-לכאורה שיהיה אפשר לטעון אותו - לא 'הגנה מן הצדק', כמובן, אבל בהחלט יהיה אפשר לטעון שיש פה נושא בעייתי. ועוד יותר - הנשיא, כמובן, עלול לחון אותו ולמדינה אין פתחון פה גם פה. ז.א., לו הייתי לא עלינו פרקליטו של עמיר, הייתי משתמש ברוצחי דני כץ* בתור דוגמה. ואז כמובן, הנשיא הוא ה'מעוז' האחרון. לגבי עבריינים בטחוניים - אני לא מבין בהם מספיק. אין איזו תקנה-לשעת-חירום שמכניסה אותם תחת חוקים אחרים לגמרי? *למה הם? כי הם הדוגמה הראשונה שקופצת לי לראש של כאלה שנקצב עונשם למרות התנגדויות גורפות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לטעון לאפליה, אבל הטיעון הנגדי שיש ענין ציבורי לא לקצוב את העונש במקרה כזה הוא טיעון שנראה לי חזק מספיק כדי שההימנעות מקציבה תשרוד את בג"ץ. אגב, אני לא לגמרי משוכנע שהנשיא כפוף למרות בג"ץ במקרים כאלה. בחוק יסוד: נשיא המדינה נאמר: לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה. איני רואה שום סיבה שיהיה צורך בתקנה מיוחדת לענין אסירים בטחוניים. משרד המשפטים לא ממליץ לנשיא, הנשיא לא קוצב עונש. בסעיף 29 לחוק השחרור נאמר: (ד) לשם ההחלטה אם להמליץ לנשיא המדינה לקצוב עונש מאסר עולם ולאיזו תקופה להמליץ לקצוב את העונש, תשקול ועדת שחרורים מיוחדת שיקולים עונשיים המתייחסים לטיב העבירה, לנסיבות ביצועה ולתוצאותיה, וכן לנסיבותיו האישיות של האסיר. אם כן, ההחלטה אינה אוטומטית ואופי העבירה הוא שיקול רלבנטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה האם המנעות מקציבת עונש מאסר עולם מהווה אפליה כבר התעוררה בעבר - רוצח שנדון למאסר עולם ביקש מהנשיא ויצמן שיקצוב את עונשו ל24 שנים "כמו שמקובל" אך סורב. הוא עתר לבג"צ בטענה שמדובר בנוהג מקובל: "שוכנענו כי אין ממש בטענת העותר כי מכוחו של מנהג חובה על הנשיא לקצוב את עונשו ל-24 שנות מאסר בהכרח. מסקנתנו זו מבוססת על כך שהעותר לא הראה כי לאורך השנים אכן התבסס מנהג מחייב לקצוב עונש של מאסר עולם ל-24 שנות מאסר. עצם העובדה כי כך נעשה בכל המקרים הדומים לעניינו - לטענת העותר - אינה מבססת מנהג. נדרש להראות כי בשלב מסוים נוצרה תחושה של חיוב - "תודעת החיוב" - בקציבת העונש ל-24 שנות מאסר. כזאת, לא הראה העותר בנסיבות המקרה" (בג"צ 00 /849 גדעון שץ נ' שר המשפטים). (בהמשך הנשיא קצב קצב1 את עונשו ל30 שנה. אני לא יודעת איך הסיפור הזה נגמר) 1הא! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר המועיל שעזר ויצמן עשה הוא לשבור את הנוהג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם את מבינה את המהלכים המשונים בפרשת הסגרת רוצחו של דרק רוט? והאם יש כאן שיטה לרוצחים להימלט ואז - במידה שהם מוסגרים ו"יושבים" - לשבת על פשע קל בהרבה מרצח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען שהקציבה היא ''אוטומטית'', אבל אין זה כך. אומנם היא כמעט אוניברסלית, אך היא נקבעת בכל מקרה בנפרד לפי גופו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יצויין שכשמשהו הופך להיות 'כמעט אוניברסלי', הרי שאי-יישומו לפעמים דורש הצדקות חוקיות. להבדיל - אם תיסע בנתיבי איילון ב-3 קמ"ש מעל למהירות המותרת, והמשטרה תעצור אותך והתביעה תדרוש, כמלוא סמכותה וככתוב בחוק, שנתיים מאסר וחמישים אלף שקלים קנס, כל שופט יזרוק אותה לכל הרוחות מפני שכמעט אוניברסלית היא לא עושה את זה, למרות שמבחינת החוק יש לה את הסמכות. הסבירו למטה לא רע למה זה לא המקרה ביחס ליגאל עמיר, אבל עדיין הטיעון של 'זה לא אוניברסלי' הוא כיום די היתממות בעיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחוק אין גם כל הכרח לקצוב את עונשו של אסיר שנידון למאסר עולם, וההחלטה על כך נתונה לשר המשפטים ולנשיא. יש להזכיר שעמיר גם מעולם לא הביע חרטה על הרצח, גורם בהחלט רלוונטי בשיקולי הקציבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |